מהי בדיקת משטח צוואר הרחם?
בדיקת משטח צוואר הרחם (הנקראת גם בדיקת פאפ), נועדה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם וחשיבותה גדולה מאוד, משום שסיכויי ההחלמה מסרטן צוואר הרחם טובים יותר, ככל שהגילוי מוקדם יותר.
הגורם העיקרי למחלה, הוא נגיף ה-HPV המועבר ביחסי מין. הוא גורם לשינויים בתכונות הגנטיות של תאי צוואר הרחם והתאים הללו הופכים לתאים סרטניים. עישון ומערכת חיסונית חלשה, מגבירים את הסיכון לחלות במחלה.
מומלץ לבצע את הבדיקה החל מגיל 35, אחת לשלוש שנים, כאשר מדובר על אישה הנמצאת בסיכון רגיל לחלות במחלה. נשים הנמצאות בסיכון גבוה יותר למחלה, צריכות להתייעץ עם רופא הנשים, שכן לעיתים יהיה צורך להיבדק לראשונה בגיל מוקדם יותר ותדירות הבדיקות תהיה תכופה יותר.
לבדיקות התקופתיות, חשיבות רבה משום שלרוב, סרטן צוואר הרחם אינו מראה סימפטומים אך גילוי מוקדם שלו, הוא קריטי לסיכויי ההחלמה. אולם, יכולים להיות לעיתים סימפטומים, מחשידים, אשר מקימים חשד למחלה, כמו דימום בנרתיק ללא הפסקה, הפרשות רבות ויוצאות דופן ו/או כאב באגן. עם הופעת התסמינים הנ"ל, יש לפנות לרופא באופן מיידי.
כיצד מתבצעת בדיקת משטח צוואר הרחם?
הבדיקה עצמה מאוד פשוטה ומתבצעת בעת הביקור אצל רופא הנשים. הרופא מחדיר לנרתיק מכשיר הנקרא מפשק, המרחיב את פתח הנרתיק. הרופא יחדיר מקלון ומברשת דקיקים, בעזרתם יסיר שכבת תאים, אותה ישלח למעבדה.
תוצאות הבדיקה של משטח צוואר הרחם, מתקבלות לרוב תוך שלושה שבועות, כאשר תוצאה תקינה פירושה כי לא נראתה נוכחות תאים פתולוגים ברקמה שנלקחה.
תוצאה לא תקינה יכולה להיות, מלבד תאים חשודים במחלת סרטן צוואר הרחם, גם תאים חשודים למחלה טרום סרטנית, תאים נגועים במחלה ויראלית או תאים בלתי ברורים, אשר מעידים לרוב על מצב תקין, אך במקרים ספורים, יכולים להעיד על מחלה טרום סרטנית.
חשוב להדגיש כי כל תוצאה לא תקינה של בדיקת משטח צוואר הרחם, מצריכה המשך בירור רפואי ואי ביצועו, עלול להיות בגדר רשלנות רפואית.
רשלנות באבחון בדיקת משטח צוואר הרחם
כל תוצאה לא תקינה של בדיקת משטח צוואר הרחם, מחייבת המשך בירור רפואי ואי ביצועו, עלול לגרום להעדר אבחון או לאבחון מאוחר וההשלכה יכולה להיות קטלנית. סיכויי ההחלמה מסרטן צוואר הרחם, טובים כל עוד הגילוי הוא מוקדם. גילוי מאוחר, מקטין משמעותית את סיכויי ההחלמה.
רשלנות רפואית באבחון, יכולה להתחיל מהתעלמות הרופא מתלונות המטופלת על סימפטומים המעלים חשד לסרטן צוואר הרחם, כמו למשל דימומים בלתי פוסקים. במצב זה, חייב הרופא לבצע בדיקת משטח צוואר הרחם, בכדי לראות האם יש חשד למחלה. לא עשה כן וגרם לגילוי מאוחר, מדובר ברשלנות רפואית.
בכל מצב של תשובה לא תקינה, יש להמשיך בבירור על ידי בדיקות נוספות וכאשר זה לא נעשה יכולות להיווצר עילות לרשלנות רפואית. הבירור נעשה על ידי בדיקת קולונוסקופיה ובדיקת ביופסיה.
בבדיקת קולונוסקופיה יוקרן אור לצוואר הרחם וכך יתאפשר לרופא להסתכל בהגדלה על צוואר הרחם. בשלב זה, תילקח ביופסיה מהשטח החיצוני של הרחם והיא תישלח לבדיקה פתולוגית.
במקרה הצורך, ניתן גם לבצע בדיקת ביופסיה נרחבת יותר. היה ונמצאו תאים החשודים כסרטניים, יינתן טיפול מתאים על פי נסיבות המקרה. במרבית המקרים יש צורך בניתוח, הקרנות ו/או כימותרפיה.
לעיתים יש צורך בביצוע בדיקה חוזרת, למשל, כאשר המשטח שנלקח אינו נקי דיו, או אם לא הודגמו מספיק תאים, על-מנת לקבוע תשובה חד משמעית או כאשר ישנה דלקת בנרתיק. כל מחדל לבצע את הבדיקות הנ"ל, עלול לגרום להעדר אבחון, או אבחון מאוחר וההשלכות יכולות להיות קטלניות.
החלמה מסרטן הרחם, דורשת גילוי מוקדם ולכן, כל רשלנות באבחון, עלולה להחמיר את המחלה ולפגוע בסיכויי ההחלמה, לעיתים, באופן מוחלט.
רשלנות בטיפול לאחר בדיקת פאפ
משנתגלתה המחלה, יש להחליט על תכנית טיפול בהקדם האפשרי. על הרופא המטפל לבחון את חומרת המחלה ואת נסיבותיה הייחודיות של המטופלת, כמו גיל, מחלות נוספות, תרופות שהיא נוטלת באופן קבוע וכיוצא בזה, ובהתאם לכל הנתונים, לקבל החלטה על הטיפול המתאים: ניתוח, הקרנות, כימותרפיה, או שילוב בין האפשרויות הללו.
בחירה שגויה של דרכי הטיפול, עלולה לפגוע בסיכויי ההחלמה של המטופלת ולכן, על הרופא להיות זהיר ולהפעיל שיקול דעת בבואו להחליט על הטיפול. בחירה שגויה תהיה בגדר רשלנות רפואית בטיפול, אם נעשתה בפזיזות, אם היא בלתי סבירה ומנוגדת לסטנדרט הטיפול המקובל ואם היא גרמה לנזק למטופלת.
