כיום תחום ניתוחי העיניים כולל בתוכו שורה רחבה של הליכים וניתוחים כירורגיים הקשורים לאזור העין.
הניתוחים נעים בקשת רחבה בין טיפולים פשוטים יחסית הכוללים פרוצדורות יחסית מעטות, לבין ניתוחים מורכבים וארוכים, אשר מטבע הדברים דורשים התערבות ניתוחית מסיבית יותר.
כל ניתוח וניתוח שונה באופן מהותי בדרך התנהלותו, בהשלכות אותו הוא מייצר, ובמידת הסיכונים העלולים להתרחש כתוצאה מכשל טיפולי במקרה של אי הצלחה.
רשלנות רפואית בניתוחי עיניים בשלב האבחון
החשיבות העליונה בביצוע בדיקות מקדימות הינה חשובה לאין שיעור לשם הצלחת הניתוח וההליך הרפואי, ובמניעת בעיות וסיבוכים העלולים להתרחש. על הגורם המטפל מוטלת חובה לערוך שורה של בדיקות מקדימות באזור העין ממטרות שונות לשם הבטחת ההליך.
המטרה הראשונית אותה הגורם המטפל צריך לבחון הינה האם לאור נסיבותיו הרפואיות הספציפיות של המטופל הייחודי, ניתן לבצע את ההליך הניתוחי בצורה מיטבית ונכונה.
במקרים אלו יש לבחון לאחר מעשה במידה ואירע נזק כלשהוא למטופל, האם הדיאגנוזה הרפואית עליה התבסס הרופא המטפל הינה ראויה ואינה לקויה, והאם היא עומדת בסטנדרטים רפואיים מקובלים בתחום.
לשם כך יש להמציא עבור בית המשפט חוות דעת רפואיות שיעידו על הפרקטיקה הרפואית המקובלת לעשיית או אי עשיית ההליך לשם הוכחת המחדל הרשלני.
חשיבות נוספת להליך האבחוני הינה לשם מניעה עתידית של סיבוכים או השלכות רפואיות שעלולות להיגרם למטופל. גם אם הוכח כי ההליך הספציפי אכן הוא מתאים למטופל על פני טיפול אחר, יש לבדוק האם המטופל הינו בעל רגישות כלשהיא לחומרים שונים בהליך או לכל דבר אחר העלול להסב לו נזק. כך למשל במקרים של רגישות של המטופל לחומרי ההרדמה, יכולה להוות עובדה מסכנת אשר יכולה לגרום נזקים בלתי הפיכים בעקבות נזקי ההרדמה.
אלמנט נוסף המבטא רשלנות רפואית של הצוות המטפל בשלב הטרום ניתוחי מתבטא כיום בהפרת חובת ההסכמה מדעת, אשר מפורטת באופן נרחב בחקיקה בחוק זכויות החולה ובמגמת הפסיקה לעילה זו.
על הצוות המטפל מוטלת חובה חוקית להסביר כראוי למטופל על סוג ההליך ופרטיו, על נחיצותו ואפשרויות חילופיות לביצוע, יחד עם הסבר מקיף על מכלול ההשלכות הרפואיות העלולות להתרחש כתוצאה מן הניתוח. במידה והמטופל לא קיבל את כל המידע הדרוש לו, ניתן לבחון הגשה של תביעת פיצויים בגין מחדלים או נזקים שאירעו עקב אי ידיעת המטופל ו"אי הסכמתו מדעת" להליך הרפואי שנעשה לו.
רשלנות רפואית בהליכי ביצוע ניתוחי עיניים
רשלנות רפואית יכולה להתרחש לא רק בשלב האבחון של הליכי הניתוח אלא גם במקרים של הליכי הניתוח עצמו. על הצוות המטפל להיות מיומן ומנוסה בתחום הליכי הניתוחים השונים באזור העין על מנת להביא את התוצאה המיטבית ביותר עבור המטופל. במידה וההליך נעשה לא בצורה נכונה או התקבלו החלטות שגויות בהליך הניתוחי, עלולים להיווצר נזקים חמורים ואף בלתי הפיכים למטופל.
מעבר לכך ראוי לציין כי אחת העילות הנפוצות ביותר בקרב תביעות רשלנות רפואית כנגד צוותים מטפלים הינה בגין העדר הסכמה מדעת. הסכמה מדעת הינה מונח משפטי הלקוח מחוק זכויות החולה, אשר תכליתו נועדה להבטיח כי המטופל זוכה למלוא המידע על גופו ועל ההליכים שבהם הוא עובר.
על הגורם המטפל מוטלת חובה להסביר למטופל על מכלול ההליכים הרפואיים שעומדים לעשות באזור העין, יחד עם הסיכונים והסיבוכים האפשריים העלולים להיגרם למערכת הראייה.
במידה ולא בוצע דבר זה, אי מסירת המידע כראוי מהווה מחדל רפואי ופגיעה באוטונומיה של המטופל. הדברים מקבלים משנה תוקף בחלק מניתוחי העיניים שאינם דחופים. במקרים אלו, הנקראים הליכים אלקטיביים, אין דחיפות ממשית לבצע את הניתוח ויש זמן ניכר להסביר ולפרט למטופל על ההליך על פרטיו.
בתי המשפט בשורה ארוכה של פסקי דין לא הותירו צל של ספק כי בניתוחים מעין אלו, חובת הגילוי וההסכמה מדעת של המטפל כלפי המטופל גדולה יותר עקב האפשרות הממשית ליישמה.
בכל מקרים מורכבים אלו, הדורשים ידע משפטי ורפואי רחב, מומלץ להיוועץ יחד עם גורם מקצועי ומנוסה בתחום, הן מן הפן המשפטי והן מן הפן הרפואי. המומחה יבחן את נסיבות המקרה בפרוטרוט ויוכל להמליץ על דרכי פעולה אפשרויות לשם מיצוי זכויות בצורה המיטבית ככל האפשר.
