סרטן העור הוא סוג מסוים של מחלת הסרטן הבא לידי ביטוי בהתפתחות של גידולים ברקמת העור. סך הכול נהוג לחלק את כל סוגי סרטן העור לשלוש קבוצות מרכזיות: מלנומה, קרצינומה של תאי קשקש וקרצינומה של תאי בסיס. מלנומה היא הסוג הקטלני ביותר.
השכיחות של סרטן העור נמצאת בעלייה מתמדת והגורמים המרכזיים לסוגים השונים של סרטן העור כוללים שימוש במתקני שיזוף, חשיפה לקרינת השמש, זיהום אוויר ועישון סיגריות. אחד הגורמים המרכזיים לעלייה בשכיחות המחלה היא ההידלדלות של שכבת האוזן המגינה עלינו מפני קרינת השמש.
תשעים וחמישה אחוז ממקרי סרטן העור מסווגים כקרצינומה של תאי בסיס ומאחר וסוג זה של סרטן מתפתח באיטיות רבה במיוחד, הרי שניתן לאבחן את הגידולים מסוג זה בשלבים המוקדמים ביותר ולהגיש טיפול יעיל במהירות רבה.
סרטן העור מסוג מלנומה הוא סוג מסוים של סרטן המתפתח באגרסיביות רבה וחשוב לציין כי מדינת ישראל מופיעה במקום השלישי בטבלת השכיחויות של סוג זה אחרי ניו זילנד ואוסטרליה. למעשה מדי שנה מאובחנים במדינת ישראל 1300 חולים עם מלנומה.
כיצד מאבחנים את המחלה?
אבחון המחלה מורכב משלושה שלבים עוקבים להלן:
- אבחון עצמי – על ידי בדיקה עצמית שמבוצעת באופן שגרתי ניתן לזהות תסמינים מחשידים ולפנות לאבחון אצל רופא. תסמינים שיש בהם כדי להדליק נורה אדומה כוללים בליטה עורית חדשה או נגע חדש, נגע שעבר שינוי גוון, שינוי צורני, שינוי מרקם ועוד, נגע מדמם או כואב, פצע עורי שלא עובר תהליכי ריפוי בטווח של שלושה שבועות ועוד.
- אבחון אצל רופא – רופא העור יתחיל את תהליך האבחון בתשאול מקיף של המטופל בנוגע לגורמי הסיכון לחלות בסרטן העור ויבצע בדיקה גופנית על ידי שימוש במכשיר שנקרא דרמטוסקופ לאיתור נגעים חשודים.
- ביופסיה – במידה ואכן מתגלה נגע חשוד, ניתן לעבור לשלב האחרון בתהליך האבחון. בשלב זה מסירים את הנגע באופן חלקי או מלא ושולחים את הדגימה למעבדה. על ידי בחינת הנגע מתחת לעינית המיקרוסקופ ניתן לקבוע האם מדובר בנגע סרטני או לא.
רשלנות רפואית באבחון סרטן העור
האבחון המוקדם של סרטן העור יכול להציל חיים. עם זאת, אבחון מאוחר יכול להעמיד את חיי המטופל בסכנה. לפיכך, בכל מקרה שבו המטופל הוא בעל גורמי סיכון ברורים, ישנו צורך להמליץ לו על ביצוע בדיקות אבחון באופן תדיר ובנוסף לכך ישנה חשיבות עליונה לתת את הדעת על כל נגע חשוד שמתגלה.
במידה והרופא המטפל לא טרח לאבחן את הנגעים החשודים ובשלב מאוחר יותר התברר כי המטופל סבל מהתפתחות של סרטן העור, ייתכן מאוד כי ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. כך למשל אירע במקרה מפורסם שהתרחש בחיפה. במקרה המדובר רופא עור בשם כ.ד נהג להסיר שומות חשודות ובמקום לשלוח אותן לבדיקה היסטולוגית, השליך אותן לפח.
המקרה התגלה בעקבות כך ששניים ממטופליו, שמגופם הסיר בעבר שומות, נפטרו לאחר מלחמה ארוכה במחלת סרטן העור מסוג מלנומה. לאחר חקירה ארוכה התברר כי הרופא התרשל בעבודתו וכי במידה והיה טורח לשלוח את הנגעים לבדיקה במעבדה, ניתן היה לאבחן את מקרי הסרטן ולהציל את חייהם של הנפטרים. בעקבות התביעה רישיונו של הרופא נשלל והוא חויב בתשלום פיצויים למשפחות הנפטרים.
רשלנות רפואית בטיפול בסרטן העור
גם במקרים בהם המחלה אובחנה במועד מוקדם מאוד, עדיין קיימת האפשרות להתרחשות של רשלנות רפואית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלכל מטופל ומטופל יש להגיש טיפול המתאים לו בהתאם למצבו הרפואי, לסוג הסרטן, לגילו, לאזור שבו התפתח הסרטן ולפרוטוקולים המקובלים בתחום. בכל מקרה שבו בעקבות החריגה מהפרוטוקולים המקובלים נגרם למטופל נזק בריאותי, ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפול בסרטן העור יש להביא חוות דעת רפואית שאותה צריך לכתוב רופא מומחה בתחום רפואת העור. בחוות הדעת עליו לפרט את נסיבות המקרה המדובר, להביא דוגמאות לאופן הטיפול המתאים תוך הסתמכות על הספרות הרפואית הרלוונטית, להצביע על הנזקים שנגרמו למטופל, להראות באיזה אופן חרג הרופא המטפל מהפרוטוקולים המקובלים ולקשור את הרשלנות לנזק שנגרם בקשר סיבתי.
