מהו אירוע מוחי?
שבץ מוחי, או בשמו הרפואי "אירוע מוחי", הינו תופעה המתרחשת כאשר נגרמת הפרעה באספקה של אספקת הדם למוח וכתוצאה מכך חל אובדן תפקוד של פונקציות מסוימות במוח.
מצב זה עלול להביא לפגיעה בתפקוד איברים בגוף, נכות, חוסר יכולת לדבר או להבין את הסביבה, אובדן ראיה ועוד.
סוגי שבץ מוחי
- אירוע מוחי קל – אירוע מוחי שאינו גורם נזק משמעותי לטווח הארוך. הסימנים של אירוע מוחי קל חולפים לרוב לחלוטין לאחר שמסתיים האירוע המוחי, והם כוללים הפרעות בקואורדינציה, חולשת שרירים בצד אחד, הפרעות בדיבור והפרעות בהבנת הסביבה.
- אירוע מוחי קשה – אירוע מוחי אשר משאיר אחריו נזק משמעותי ארוך טווח, ואשר גורם בדרך כלל לנכות. להבדיל מאירוע מוחי קל, באירוע מסוג זה הפגיעה ברקמת המוח קשה הרבה יותר ומלווה באחד או יותר מהסיבוכים הבאים: שיתוק או חולשת שרירים, קשיים בדיבור ובבליעה, אובדן זיכרון, אובדן יכולת שיפוט ומחשבה, כאב, חוסר שליטה על הסוגרים ואף לבעיות נפשיות.
- שבץ איסכמי – הגורם המרכזי לשבץ מוחי (כ-85% אחוז מהמקרים). הפרעה בזרימת הדם למוח כתוצאה מהיווצרות קריש דם והגעת תסחיף ממקום אחר בגוף.
- שבץ המורגי – שבץ הנגרם כתוצאה מדימום באחד מעורקי המוח.
- שבץ קריפטוגני – שבץ המופיע באופן בלתי צפוי, ואשר לא ניתן לדעת מהי הסיבה להתרחשותו ומה הגורם המרכזי לו.
- שבץ תסחיפי – היווצרות של תסחיף קריש דם במקום מסוים בגוף אשר עושה דרכו בסופו של דבר למוח ויוצר חסימה. מופיע לרוב אצל אנשים עם מחלות רקע לבביות או חולים בטרשת עורקים.
- שבץ שקט – שבץ אשר לא מלווה בהופעת סימפטומים נראים, והינו למעשה אוטם אשר קיומו מתגלה רק בדיעבד במסגרת בדיקת הדמיה. האוטם בשבץ השקט אינו גורם לנזקים בטווח הקצר, ולרוב לא ניתן לגלותו.
מהם גורמי הסיכון לאירוע מוחי?
אירוע מוחי הינו מצב רפואי אשר מושפע מגורמי סיכון רבים. על מנת להפחית את הסיכון להתרחשותו, חשוב להקפיד על תזונה נכונה ומאוזנת, הימנעות מלחץ בבית ובמקום העבודה, הקפדה על פעילות גופנית מתונה וכדומה.
בין גורמי הסיכון העיקריים לאירוע מוחי ניתן למנות:
- עישון – אקטיבי ופאסיבי.
- גיל.
- לחץ דם גבוה.
- כולסטרול.
- סוכרת.
- השמנת יתר.
- נטילת גלולות למניעת הריון.
- אלכוהול.
- תזונה לקויה.
- סיבות גנטיות.
הסימנים העיקריים לאירוע מוחי
הסימנים העיקריים לאירוע מוחי הינם הפרעות מוטוריות כגון חולשה או שיתוק בשרירים, והפרעות בתקשורת כגון קשיי דיבור או הבנה. בנוסף, יכול לגרום אירוע מוחי לירידה במצב ההכרה, כאבי ראש והפרעות בשדה הראייה.
יובהר, כי לא תמיד כל הסימנים ברורים ומופיעים בבת אחת. על רופא מטפל, פאראמדיק, רופא מיון וכל איש רפואה המטפל באדם הלוקה באירוע מוחי לקרוא נכונה את התסמינים ולטפל מידית בחולה. טיפול מידי עשוי להציל חיי אדם, בעוד שאבחון מאוחר או שגוי עלול לגרום לנזק בלתי הפיך ואף למוות.
רשלנות רפואית הקשורה לאירוע מוחי
רשלנות רפואית עלולה להתרחש בלא מעט מקרים במהלך האבחון והטיפול באירוע מוחי. להלן מספר דוגמאות:
- התעלמות מתסמינים ומתלונות המטופל.
- אבחון שגוי של מצב רפואי של המטופל.
- התרשלות בעריכת בדיקת רקע והיסטוריה רפואית ומשפחתית של המטופל.
- התעלמות מממצאי בדיקות רפואיות.
- אי ביצוע בדיקות נדרשות או הפניה לחדר מיון כנדרש.
- מהלך טיפולי שגוי באדם הסובל מאירוע מוחי (כגון שימוש בתא לחץ).
- מתן טיפול תרופתי שגוי, או במינון לא נכון של אחת מהתרופות הבאות: אספירין, פלביקס, קומדין ופרדקסה.
תביעת רשלנות רפואית באבחון או טיפול שגוי של אירוע מוחי
בכל מקרה בו נגרם נזק כתוצאה מאבחון/טיפול שגוי באירוע מוחי, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בכדי לגבש אסטרטגיה משפטית נכונה ולבחון את עילת התביעה.
לרוב, תהא טענת התובע שהאירוע נתן סימניו כבר בשלב מוקדם וכי על הרופא המטפל היה לחשוד בסימנים אלה כבר אז כמרמזים על שבץ מוחי, ולטפל בחולה מידית. לו היה המטופל מקבל טיפול בהקדם, נזקו היה נמוך משמעותית ולעתים אף היה בכך להציל את חייו.
