לאורך תשעת חודשי ההריון, נהוג לבצע לא מעט בדיקות אולטרה סאונד. הבדיקה הראשונה מבוצעת לרוב בשבוע השביעי או השמיני להריון, ומטרתה לוודא שאכן מתפתח עובר ברחם ושיש לעובר דופק. בנוסף, בודקים בבדיקה זו מהו גיל ההריון המשוער והאם הוא תואם למועד הוסת האחרון, וכן אם יש ברחם עובר אחד או יותר.
בהמשך ההריון מבצעים בדיקות אולטרה סאונד נוספות במסגרת בדיקת שקיפות עורפית לאיתור מומים בעובר, סקירת מערכות ראשונה ושניה לאיתור מומים במערכות הגוף של העובר, כגון: לב, מוח וריאות (ולעיתים גם סקירה שלישית, במידת הצורך), ובדיקות לקראת סוף ההריון לצורך הערכת משקל העובר ומעקב אם נדרש כאשר מדובר בהריון עודף.
האם כל בדיקות האולטרה סאונד מבוצעות על ידי רופא?
בישראל, בדרך כלל מרבית הבדיקות מבוצעות על ידי טכנאי אולטרה סאונד (כגון הערכת משקל, מיקום שק הריון ובדיקת דופק), והרופא המטפל עובר על ממצאי הבדיקות ומתערב אם ישנם ממצאים חריגים. נהוג כי סקירת מערכות ובדיקת שקיפות עורפית יבוצעו על ידי רופא.
אילו מומים ומחלות אפשר לזהות בבדיקת אולטרה סאונד?
כיוון שבדיקת האולטרה סאונד היא בסופו של דבר בדיקה אשר מתבצעת באופן ויזואלי, ניתן לאתר באמצעותה מומים מבניים ולא מומים בתפקוד מערכות העובר (למשל, ניתן לראות את מוח העובר והאם קיים בו מום מסוים, אך לא ניתן לבדוק את תפקוד המוח).
בנוסף, ניתן להבחין בבדיקה בסימנים שאינם מומים, אולם מרמזים סטטיסטית על אפשרות לבעיה או תסמונת כלשהי (כגון תסמונת דאון בבדיקת שקיפות עורפית).
מהי רמת הוודאות של בדיקות האולטרה סאונד?
אם מדובר ברופא מנוסה ומיומן אשר מבצע את הבדיקה או מפענח ממצאי בדיקה שבוצעה על ידי טכנאי אולטרה סאונד, טווח הטעות הינו קטן ביותר. עם זאת, חשוב לזכור שפענוח מוצלח של הבדיקה תלוי גם במשתנים אחרים כגון תנוחות ותנועות העובר או צל, ולכן גם רופא מיומן יכול לטעות בפענוח. לפיכך, רצוי תמיד לבחור ברופא מומלץ ומנוסה, וכאשר יש ספקות כלשהם בנוגע לממצאי בדיקה אף לפנות לקבלת חוות דעת שניה.
רשלנות רפואית בבדיקת אולטרה סאונד במהלך ההריון
בדיקות האולטרה סאונד, כמו כל בדיקה שגרתית המבוצעת במהלך ההריון (כגון בדיקות שתן, דם, משקל, לחץ דם וכדומה), צריכות להתבצע תחת פיקוחו ואבחונו של הרופא המטפל.
אם וכאשר ממצאי הבדיקה מעלים בעיה אפשרית, על הרופא המטפל לאבחן מהי הבעיה, להפנות להמשך בדיקות ומעקב, ולהציג בפני המטופלת את דרכי הטיפול האפשריות תוך מתן הסבר על היעילות ועל ההשלכות של כל אחת מהן. דוגמה נפוצה הינה החובה להפנות לבדיקת מי שפיר כאשר נתגלה ממצא לא תקין בבדיקת השקיפות העורפית.
בנוסף, על הרופא המטפל להודיע למטופלת על קיומן של בדיקות נוספות אשר אינן ממומנות על ידי קופת החולים ואשר ניתן לבצען באופן פרטי (כגון סקירת מערכות מורחבת), ולהסביר למטופלת מהי חשיבותן, מהי נחיצותן ומה נבדק במסגרתן.
אם קיים מום בעובר, ישנה חשיבות רבה לגילוי מוקדם של המום ומתן מלוא המידע על מנת לאפשר להורים לקבל החלטה מושכלת בנוגע להתמודדות עמו מבחינה רפואית. על ההסבר הרפואי שניתן להורים להבהיר ככל הניתן מהו המום שנתגלה, מהם הסיכויים לפגיעה בעובר ומהם הסיכונים הכרוכים בטיפול או בהמשך ההריון.
ניקח למשל מקרה בו נתגלה ממצא כלשהו בבדיקת השקיפות העורפית שיש בו להעיד על סיכון לתסמונת דאון, ומבצע הבדיקה ציין את הממצא בפני ההורים מבלי לציין שיש סיכוי כי העובר ייולד כשהוא לוקה בתסמונת דאון. אם ההורים החליטו להמשיך את ההריון והתינוק נולד עם תסמונת דאון מבלי שהם ידעו על הסיכוי לכך, הרי שמדובר ברשלנות רפואית מצד המטפל.
מה לעשות אם עלה חשד לרשלנות רפואית בבדיקות האולטרה סאונד במהלך ההריון?
אם עלה חשד לרשלנות רפואית (כגון אי ביצוע סקירות או בדיקת שקיפות עורפית, אי מתן הסבר לממצאי הבדיקות, אי מענה לשאלות ההורים וכדומה), וכתוצאה מכך נולד התינוק כשהוא לוקה במום כלשהו, מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה בתחום רשלנות רפואית בלידה לצורך הגשת תביעה לפיצויים בגין הנזק ועוגמת הנפש שנגרמה להורים.
