מהי בדיקת מי שפיר?
בדיקת מי שפיר הינה בדיקה רפואית שנועדה לשם אבחון מומים או פגמים שונים בעובר במהלך תקופת ההיריון.
בדיקת מי השפיר מבוססת על שאיבה של כמויות ממי השפיר שבהם העובר מתפתח בתוך הרחם. לא בכל מקרה של הריון מבוצעת בדיקת מי השפיר. רק במקרים שעולה חשש לסיכון מוגבר של קיום מומים או פגמים גנטיים, יש לבצע את הבדיקה. כך במקרים של נטייה תורשתית לאנמיה, תסמונות או סי.פי, בדיקת מי השפיר הינה הכרחית על אף הסיכונים הכרוכים בעשייתה.
בדיקת מי השפיר נעשית באמצעות דגימה ממחט ויכולה להתבצע החל מן השבוע השלוש עשרה של ההיריון, אך בדרך כלל מבוצעת בשלבים מאוחרים יותר. חשוב לומר כי בדיקה זו טומנת בחובה סיכונים לא מעטים וכיום מוערך כי הסיכון למוות עוברי לאחר בדיקת מי השפיר הינו ברמה של למעלה מחצי אחוז.
רשלנות רפואית באבחון בהליכי בדיקת מי שפיר
אם הצוות המטפל קיבל דיאגנוזה שגויה בעקבות פרשנות לקויה של תוצאות בדיקת מי השפיר, מהווה הדבר סכנה חמורה לעובר ויכול לגרום לסכנה בחייו. כמו כן לעיתים בדיקת מי השפיר עצמה הינה לקויה, אשר מניבה מסקנות שגויות שהתבססו על נתונים לקויים. בין כך ובין כך, נמנע מן העובר וממשפחתו האפשרות להקטין את הנזק או למנוע את ההולדה במקרים קשים.
על הצוות המטפל מוטלת אחריות כבדה בשלב האבחון אשר יכול להשפיע על מהלך ההיריון באופן בלתי הפיך. בדרך כלל הסיכונים הנפוצים בעת ביצוע בדיקת מי שפיר הינם הפלה, זיהומים וסיבוכים, ובמקרים שונים אף לתסחיף מי שפיר.
רשלנות רפואית בביצוע הליכי בדיקת מי שפיר
רשלנות בשלב האבחון יכולה להיות הן בשלב טרום הבדיקה והן במהלכה או אף לאחריה. בטרם ביצוע הבדיקה, על הצוות המטפל לבחון את התאמת המטופלת אל ההליך, וכי אין לה רגישויות מיוחדות או נתונים אישיים אשר יכולים לפגוע במהלך ההליך. התעלמות מפרמטרים אלו יכולים לסכן את העובר.
גם בשלב שלאחר בדיקת מי השפיר במידה ולא ניתן מעקב ראוי אשר נותן תשומת לב מלאה לתופעות הלוואי או לתסמינים מדאיגים, ייתכן כי יתעלמו מעניין זה אלמנטים אשר קריטיים לשלומה של האם (או של העובר אם הוא מגלה תופעות לוואי מחשידות). על הצוות המטפל לתת את מלוא המידע הנחוץ וההסבר הרצוי להליך, על כלל סיבוכיו ואופניו השונים.
כך למשל במקרים בהם בדיקת מי השפיר בוצעה בצורה רשלנית ולא נחוצה, ייתכן כי הילד ייוולד בלידה מוקדמת, ובאף מקרים שקרו, אותו עובר סבל בהמשך משיתוק מוחין.
במקרים רבים מעין אלו, ההורים לילד בעל השיתוק המוחי טוענים כי הבדיקה לא נעשתה בהסכמה מדעת כפי שעליה להיות בהתאם להוראות חוק זכויות החולה. על הצוות המטפל היה להציג את מכלול הסיכונים והסיבוכים האפשריים, ומשלא עשה זאת, הביא למצג לא מהימן של מכלול הסיכונים.
חשוב לציין כי התפתחות זיהומית בעקבות בדיקת מי שפיר הינה סיכון ידוע ויכול להוות גורם משמעותי להפלות של העובר. לא בכל מקרה התפתחות זיהומית או סיבוך יהוו מחדל רשלני אלא אם התוצאה מתרחשת בדרך כלל לאחר דיקור מי השפיר. הקו המפריד בין השלכות של תופעות לוואי לגיטימיות לבין מחדל רשלני שגרם לנזק הינו דק ויש לבחון אותו בקפדנות.
כיצד ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעקבות בדיקת מי שפיר?
במידה ובעקבות בדיקת מי השפיר נגרם נזק לעובר או אף לאם, או במידה ובדיקת מי השפיר לא בוצעה עקב אבחון שגוי, ניתן לבחון הגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד הצוות המטפל ו/או בית החולים שבו בוצעה בדיקת מי השפיר.
יש לציין כי במקרים רבים, חברות הביטוח של הצוות המטפל יעדיפו להגיע להסכמי פשרה מבלי להיכנס לזירה המשפטית. בין כך ובין כך, להתנהלות נכונה ולשם קבלת פיצוי הולם, מומלץ להתייעץ יחד עם גורם מקצועי הבקיא ומנוסה בתביעות רשלנות רפואית בתחום זה, ובעל ידע בתחום הרפואי והמשפטי כאחד.
במידה והתביעה הגיעה לידי פתחו של בית המשפט ובין אם לא, יש להוכיח באמצעות חוות דעת מומחים בתחום כי אכן אירע מחדל, ולהוכיח גם את הקשר הסיבתי בין התרחשותו לבין קרות הנזק.
