רשלנות רפואית – הולדה בעוולה

המונח "הולדה בעוולה" מתייחס למצב שבו נולד יילוד עם מום או מוגבלות עקב לקות מולדת (כגון מחלות גנטיות, מומים מולדים, תסמונות או לקויות העוברות בתורשה), כאשר ההולדה של היילוד לא הייתה יכולה להתרחש אלא עם המוגבלות.

מהי תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה?

תובענה בגין הולדה בעוולה עוסקת במקרה שבו ההורים מגישים תביעה כנגד רופא מטפל, אשר עקב רשלנותו הם לא הפילו את העובר בעת ההיריון וכתוצאה מכך נולד היילוד עם מומים או פגמים גנטיים.

ההבדל בין "הולדה בעוולה" ל"חיים בעוולה"

בעוד שתביעת הולדה בעוולה הינה תביעה של ההורים כנגד הרופא, תביעת חיים בעוולה הינה תביעה של היילוד עצמו לפיצויים על כך שנולד עם מום או לקות עקב רשלנות רפואית. עד לאחרונה, הוכרה עילת התביעה של "חיים בעוולה" כעילה נפרדת ועצמאית מ"הולדה בעוולה".

הולדה בעוולה וייעוץ גנטי רשלני

כאמור, בבסיס תובענות אלה, עומדת הטענה כי אלמלא התרשל הצוות הרפואי, היו בני הזוג מחליטים שלא להביא את הילד לעולם.

הדבר שונה במהותו מתביעות רשלנות רפואית אחרות, שכן במקרה זה לא נטען שרשלנות רפואית היא זו שגרמה לפגם המולד, אלא שמתן מידע חסר או שגוי להורים בדבר מצבה של היולדת או העובר מנע מהם לקבל החלטה בדבר הבאת הילד לעולם, וכתוצאה מכך נולד הילד עם המום או המחלה ממנה הוא סובל.

לרוב, מוגשות תביעות נזיקין בגין הולדה בעוולה בעקבות מתן ייעוץ גנטי חסר או לקוי, באופן רשלני, לבני הזוג במהלך ההיריון או בשלב תכנון היריון. הייעוץ הגנטי הינו תהליך שבו נמסר לנועץ מידע על בעיות הקשורות במחלות גנטיות, אופיין, צורת ההורשה שלהן, השלכותיהן והסיכויים והסיכונים להישנותן במשפחה, במטרה לסייע לנועץ לקבל החלטה רפואית אישית באופן בלתי מוטה.

מי מוסמך לתת ייעוץ גנטי?

במדינת ישראל, בהתאם לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000, רשאי לתת ייעוץ גנטי רק אחד מהבאים: רופא גנטיקאי, גנטיקאי קליני, יועץ גנטי ורופא מומחה. לפי הגדרת החוק, יועץ גנטי הינו אדם בעל תואר מוסמך או גבוה ממנו בגנטיקה של האדם או בייעוץ גנטי, מאת מוסד מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, או בעל תואר מחוץ לישראל שהוא שווה ערך, לפי קביעת המנהל בהתייעצות עם הועדה המייצגת לגנטיקה קלינית, לתואר המקביל בישראל.

בפועל, יועץ גנטי הינו איש מקצוע המוכשר לספק מידע עדכני ומפורט למשפחות עם פרטים בעלי מומים מולדים או בעלי סיכון גבוה למחלות גנטיות שונות. תפקידו של היועץ הינו לחקור את ההיסטוריה והבעיות התורשתיות במשפחה, לאתר את צורת ההורשה ואת סיכויי הישנותן של מחלות גנטיות לדורות הבאים, ולהסביר לבני הזוג את הממצאים ואפשרויות הבדיקה והטיפול האפשריות.

רשלנות רפואית בייעוץ גנטי

רשלנות רפואית בייעוץ גנטי יכולה להתרחש באחד מהמקרים הבאים:

• מתן ייעוץ גנטי מוטעה או לוקה בחסר.
• אי הפניה לייעוץ גנטי על ידי רופא מטפל לפני היריון או במהלכו, או אי הפניה להמשך בדיקות גנטיות רלוונטיות (בהתאם למוצא ההורים וההיסטוריה המשפחתית שלהם).
• רשלנות באבחון ממצאי בדיקות גנטיות.
• אי אבחון של הריון בסיכון לאור ממצאי בדיקות גנטיות, באופן העלול לגרום נזק לאישה ו/או לעובר במהלך ההיריון ולאחריו.

ההלכה המשפטית בדבר הולדה בעוולה

בעבר, נהגו בתי המשפט להכיר בעוולת "הולדה בעוולה" ובעוולת "חיים בעוולה" כשתי עוולות נפרדות בכל הנוגע לתביעות רשלנות רפואית בהיריון. הלכה זו נקבעה על ידי בית המשפט העליון בע"א 518/82 זייצוב נ' כץ, והיא שררה בבתי המשפט למעלה מ-25 שנה.

בהחלטה תקדימית שניתנה בתיק ע"א 1326/07 ביום 28.5.12, קבע בית המשפט העליון כי כיום אין עוד מקום להכיר באופן עצמאי בעילת התביעה של הילד בגין חיים בעוולה. בהתאם לכך, הורחבה עילת הולדה בעוולה באופן משמעותי, ואיתה הורחבו גם הפיצויים המוענקים להורים במקרה של רשלנות רפואית שגרמה להולדה בעוולה, באופן שיוכל לתת מענה לצרכיו של הנולד בעל המום למשך כל ימי חייו.