אף כי הליך הלידה נחשב במרבית המקרים להליך רפואי בטוח למדי, ועם סיכון נמוך לסיבוכים למיניהם, הרי שמדי יום מתרחשים מקרים במהלכם הלידה המתוכננת אינה עוברת חלק, כאשר במקרים חריגים סיבוכים רפואיים חמורים עלולים אף לגרור סכנת חיים ממשית עבור היולדת והעובר.
שניים מהסיבוכים הרפואיים המוכרים ביותר, אשר כל יולדת עלולה לחוות במהלך לידתה, הם היפרדות השליה, או הופעת קרע ברחם.
היפרדות שליה
מדובר בסיבוך רפואי במהלך הלידה, אשר בא לידי ביטוי בהיפרדות השליה מדופן הרחם במהלך הלידה. סיבוך זה מופיע בקירוב אצל אחת מכל מאה יולדות, כאשר כ-30% מהמקרים מובילים לבסוף למות העובר.
אף כי הסיבות המדויקות להיפרדות שליה אינן ידועות במלואן, הרי שנמצא כי גורמים מסוימים, כגון לחץ דם גבוה, עישון כבד, שימוש בסמים ובאלכוהול, לידות מרובות בעבר ועוד, מגדילים באופן ניכר את הסיכון להופעת הסיבוך במהלך הלידה.
קרע ברחם
מדובר בסיבוך רפואי מסוכן במיוחד, אשר במידה ומופיע במהלך ההיריון, צפוי לגרור סכנת חיים ממשית עבור היולדת והעובר.
מדובר בפועל בהיפרדות של נוזלי הרחם מדופן הרחם עצמה, מה שגורר באופן ישיר דימום משמעותי בתוך הרחם, ועלול להסתיים גם בצניחת השלייה, או אף העובר עצמו, לתוך חלל הבטן.
סיבוך זה מופיע בכ-0.7% מכלל מקרי הלידה, ונחשב כאחד מסיבוכי הלידה המסוכנים ביותר, עבור היולדת והעובר כאחד.
רשלנות באבחון
מטבע הדברים, ובדומה לסיבוכים רפואיים נוספים העלולים להופיע במהלך ההיריון, גם היפרדות שליה וקרע ברחם אינם ניתנים במרביתם המוחלט של המקרים לאבחון מראש באופן וודאי, מה שמונע מלבצע הכנה מוקדמת למקרים אלו.
במרביתם המוחלט של המקרים, שני הסיבוכים מופיעים במהלך ההיריון ללא כל התראה מוקדמת, ולא ניתן להתכונן אליהם מראש.
עם זאת, קיימים מספר גורמים אשר ידועים כמעלים את הסיכון להופעת סיבוכים רפואיים במהלך ההיריון, וזאת לרבות עישון כבד, שימוש בסמים ואלכוהול, לידות מרובות ועוד. מסיבה זו, במידה והיולדת ידועה כמי שנכללת באחת מקבוצות הסיכון, המעלות את סיכוייה לחוות סיבוכים אלו, מחובתו של הגורם הרפואי המטפל לשקלל מידע זה במסגרת הליך הלידה הכולל.
במקרה לדוגמא, הוגשה תביעה משפטית מטעם יולדת, אישה מהפזורה הבדואית בנגב, אשר לאחר 12 לידות מוצלחות הגיעה לבית החולים זמן קצר טרם לידתה ה-13, וזאת בטענה בדבר כאבי בטן חמורים. חרף זאת, ולאחר הסתפקות בביצוע בדיקה רפואית שטחית, שוחררה התובעת לביתה.
עם זאת, זמן קצר לאחר מכן הורע מצבה הרפואי של התובעת, מה שגרר את הצורך בביצוע ניתוח קיסרי, כאשר במהלכו התגלה כי התובעת סבלה ממקרה של היפרדות שליה, מה שהוביל בסופו של דבר למותו של העובר במהלך הלידה. לאור האמור, התובעת הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד הצוות הרפואי המטפל.
בפסיקת בית המשפט, נקבע כי לאור ההיסטוריה הרפואית של התובעת, ובדגש על המספר הרב של הלידות שלה בעבר, היה מקום לחשד כי התובעת סובלת ממקרה של היפרדות שליה, ולא להתעלם מתלונותיה. מסיבה זו, קבע בית המשפט כי המוסד הרפואי יחויב להעביר לתובעת פיצויים כספיים, בסכום של 430,000 ₪.
רשלנות בטיפול
מטבע הדברים, ההתמודדות עם סיבוכים רפואיים המופיעים במהלך הלידה אינה קלה, שכן לרוב מדובר בהתערבות כירורגית פנים-רחמית, אשר במידה ומבוצעת באופן רשלני עלולה לגרור נזק רפואי ממשי ליולדת ולעובר. מסיבה זו, מחובתו של הגורם הרפואי המטפל לנקוט בכלל אמצעי הזהירות הנדרשים, והימנעות מכך מהווה רשלנות רפואית לכל דבר ועניין.
במקרה לדוגמא, הגישו שני בני זוג תביעת רשלנות רפואית כנגד הצוות הרפואי שהיה מעורב במהלך הריונה של האישה, כאשר במהלך ההיריון התגלה מקרה של קרע ברחם אשר הוביל למותה של התינוקת, וזאת לטענת התובעים כתוצאה ישירה מרשלנותו של הצוות הרפואי המטפל.
במסגרת פסק הדין, קבע בית המשפט כי התנהלותו של הצוות הרפואי המטפל אכן הייתה רשלנית, מה שגרר נזק רפואי משמעותי לתינוקת, שאף הוביל לפטירתה. משכך, נקבע כי התובעים יזכו לפיצוי כספי בגין רשלנות רפואית, בסכום של למעלה מחצי מיליון ₪.
