מות העובר בעת הלידה
מתוך כלל תחום עולם הרשלנויות הרפואיות, תחום המיילדות והגניקולוגיה הינו התחום הנפוץ ביותר בו אנו מוצאים תביעות רשלנות רפואית. למעשה, חלק מכריע של תביעות הרשלנות המוגשות לבתי המשפט בשנים האחרונות נסובות סביב מחדלים שונים שאירעו לאם או לעובר במהלך הלידה ולאחריה.
הסיבה לדומיננטיות של תחום זה הינה העובדה כי הליך הלידה הינו אירוע רגיש ומורכב הדורש מומחיות וניסיון רב, ומנגד, כמות הסיכונים והסיבוכים הקיימות בו גדולה לאין שיעור מכל הליך אחר. במאמר זה נדון בתביעות רשלנות רפואית, שבו עקב המחדל או המעשה הרשלני, נגרם מותו של העובר בתהליך הלידה או לאחריה.
רשלנות רפואית בהליכי האבחון במקרים של מות העובר
כיום כל אם יודעת, כי במהלך ההיריון על האישה הנושאת לערוך שורה של בדיקות שונות להבטחת שלום העובר ותקינות ההליך ההריוני. במקרים בהם האבחון הרפואי נעשה באופן לקוי, או במקרים בהם האבחון לא כלל את מכלול הנתונים הרפואיים העלולים להשפיע על בריאותו של העובר, ייתכן כי יהיו לכך השלכות בשלב הלידה בדמות מות העובר.
תביעות רשלנות רפואית רבות כיום טוענות כי על הצוות המטפל בשלבים המקדימים היה לשקלל פרמטרים נוספים לשם דיאגנוזה מדויקת יותר, שלו נעשתה-הייתה יכולה למנוע את מותו של העובר ולהקטין את הנזק החמור.
כך לדוגמא במקרים בהם ניתן היה לראות על מצוקה עוברית של היילוד בשלבים מוקדמים של ההריון, עולה הצורך להנחות בהליך לידה מזורז או של הליך ניתוח קיסרי המתחייב מכורח הנסיבות ומן הפרקטיקה הרפואית באותו מקרה. אבחון שגוי או התעלמות מנתונים הגורמת להתייחסות רגילה אל האם, פוגע בתינוק אשר דרוש לו טיפול והליך לידה מיוחד.
מות העובר כתוצאה ממחדל רשלני של הצוות המטפל
יש לבחון האם הפעולות הנחוצות שנעשו באם היולדת היו הפעולות הנכונות והראויות ביותר לביצוע באותה סיטואציה. במידה ויתברר כי על הצוות המטפל היה לבצע הליך ניתוחי או פעולה דחופה אחרת בשונה מן הפעולה שבוצעה, ובעקבותיה נגרם מות העובר, ניתן יהיה לתבוע בגין רשלנות רפואית.
לשם כך יש להוכיח באמצעות ראיות כי הפרקטיקה הרפואית שננקטה בהליך הייתה לקויה ופסולה לאור הסטנדרט הרפואי המקובל והרצוי. כמו כן, גם במקרים בהם הוכח כי הליך אחר היה יכול להציל את חיי העובר בצורה טובה יותר- ההליך ייחשב כעילה רשלנית.
רשלנות רפואית יכולה אף להתבצע בביצוע לקוי של הליך הלידה עצמו. מחדל שכזה יכול להתרחש עקב ביצוע לקוי של הלידה על ידי גורמים רשלניים ולא מקצועיים או עקב מחדל מנהלי שבוצע בבית החולים שהשפיע על הליך הלידה התקין.
חשוב מאוד לציין כי הפסיקה עשתה אבחנה ברורה בין פיצוי נזיקי במקרים של מות העובר בתוך רחם אימו, לבין פיצוי נזיקי לעובר שמת לאחר שיצא לאוויר העולם תקופה קצרה לאחר הלידה.
ההבדל הנעוץ בין שני המקרים נובע מחוק הכשרות המשפטית בישראל. חוק זה אינו מקנה למעשה לעובר בתוך אמו זכות עצמאית כלשהיא, בעוד עובר שנולד חי ונפטר לאחר ימים יהיה זכאי לפיצוי.
העובר החי יוכל לקבל פיצוי בגין כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, אובדן השתכרות וראשי נזק נוספים. כמו כן ההורים עצמם יכולים לתבוע את נזקיהם ולקבל פיצוי משמעותי בראשי נזק לא ממוניים. פיצוי זה הועלה באופן משמעותי בפסיקה במהלך השנים האחרונות, ויכול להגיע למאות אלפי שקלים בהתאם לנסיבות המקרה.
הגשת תביעת רשלנות רפואית בעקבות מות העובר
במידה והטרגדיה הקשה פקדה את ההורים ומת להם העובר בלידה או לאחר הלידה, מומלץ לשקול בדיקה האם אובדן הילד התרחש בעקבות מחדל רשלני כלשהוא של הצוות המטפל, הן בשלב האבחוני והן בהליך הניתוח עצמו.
תביעות רשלנות רפואית מסוג זה הינם מורכבות מאוד ודורשות ידע משפטי ורפואי רב. לשם קבלת פיצוי הולם מומלץ לפנות לגורם מקצועי ומנוסה בתחום, אשר יבחן את מכלול הנסיבות לשם קביעה על דרך פעולה מיטבית עבור ההורים.
במידה ותתקבל החלטה על משא ומתן או על הגשת תביעה לבית המשפט, יש לצרף חוות דעת מומחים בתחום, הן לשאלת הרשלנות הרפואית והן לשאלת הקשר הסיבתי בין קרות המחדל לבין מות העובר.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
רשלנות רפואית בלידה: מה ניתן לעשות במקרה של פגיעה בתינוק במהלך הלידה?
