אבחון מחלת הסרטן
בימינו, מהווה מחלת הסרטן את הגורם מספר אחד לתמותה ברחבי העולם, אף יותר מתאונות דרכים וממחלות לב. במדינת ישראל, על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, חיים כיום כ-200,000 חולי סרטן ומידי שנה מתווספים לרשימה זו עוד כ-20,000 חולים.
המחלה מתבטאת ביצירה לא מבוקרת של תאים בגוף, דבר אשר גורם לגידול סרטני ופוגע בתפקוד האיבר בו נוצרים התאים ובאיברים אחרים אליהם נשלחות גרורות.
יובהר, כי מחלת הסרטן איננה מחלה אחת, אלא היא כוללת בתוכה מספר מחלות שהשוני ביניהן הינו באיבר בו קיים גידול סרטני, בתאים בהם מתפתח הסרטן ובתהליכים הביולוגיים השונים שמתרחשים בגוף החולה. בין סוגי הסרטן השכיחים ביותר ניתן למנות את סרטן העור, סרטן השד, סרטן הריאות, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס ועוד.
טרם ידוע מהו הגורם למחלה, אולם אין חולק על כך שגילוי וטיפול מוקדם במחלת הסרטן על סוגיה השונים מעלה באופן משמעותי את אחוז הסיכוי להחלמה, את יעילות הטיפולים הרפואיים ואת איכות חייו של החולה.
אבחון המחלה מתחיל בפניה לרופא משפחה או למרכז רפואי, שבעקבותיה יידרש הנבדק למלא שאלון רפואי בדבר ההיסטוריה של המחלה במשפחתו, מצבו הבריאותי והנפשי, הרגלי תזונה ואיתור גורמי סיכון וחשיפה למחלות.
לאחר מכן יעבור הנבדק בדיקות דם והדמיה, ובמידת הצורך יופנה לרופא ולבדיקות נוספות בתחום הרלוונטי (כגון בדיקת שד או ערמונית, ממוגרפיה, בדיקת צוואר הרחם – PAP, בדיקת CT, ביופסיה וכדומה). אם נמצא חשד לגידול סרטני או טרום סרטני, יופנה הנבדק לטיפול אצל מומחה מתאים.
רשלנות רפואית באבחון מחלת הסרטן
כאמור, אבחון מוקדם של מחלת הסרטן הינו קריטי להחלמה ולהצלת חייו של החולה בה. לרוב, על ידי אבחון מוקדם, יהיה ניתן להסיר את הגידול הסרטני לפני שישלח גרורות מהאיבר הסרטני לחלקים אחרים בגוף, ולטפל במחלה במועד. מאידך, אבחון מאוחר או אי אבחון של המחלה עלולים להביא להחרפת המצב הרפואי של החולה עד לכדי אובדן סיכויי החלמה ומוות.
ישנן תביעות רפואיות רבות אשר מוגשות בגין רשלנות רפואית באבחון של גידולים סרטניים. רשלנות רפואית באבחון יכולה להתבטא באי אבחון של הגידול ושל המחלה:
- איחור באבחון המחלה
- טעות באבחון (למשל אבחון של גידול סרטני ממאיר כגידול שפיר)
- אי גילוי גרורות שנשלחו וכדומה
הנזק אשר יכול להיגרם לחולה בעקבות אבחון שגוי הינו רב, ולרוב הוא נגרם בעקבות חוסר מעקב, השגחה או טיפול בתסמינים טרום סרטניים המחייבים מעקב תמידי.
מקרים נוספים בהם מתרחש אבחון שגוי בשל רשלנות באבחון של סרטן הם:
- כאשר לא נערכת בדיקת רקע מקיפה דיה בנוגע להיסטוריה המשפחתית והתורשתית של החולה
- התעלמות מתלונות המטופל
- הימנעות מהפניה לבדיקות או מומחים כאלה ואחרים
- מתן טיפול תרופתי שגוי או במינון לא נכון, פענוח מוטעה של ממצאי בדיקות
- אי קבלת חוות דעת נוספת ועוד.
תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן
בתי המשפט בישראל דנו ופסקו רבות בנושאים הנוגעים לתביעות בעילה של רשלנות רפואית בשל אי אבחון או אבחון מאוחר של מחלת הסרטן.
לרוב, טענת התובע היא כי המחלה נתנה את סימניה כבר בשלב מוקדם וכי על הרופא המטפל היה לחשוד בסימנים אלה כבר אז כמרמזים על קיומו של גידול סרטני ולהפנות את החולה לבדיקות ומומחים מתאימים.
אם החולה היה מתחיל בטיפול בשלב מוקדם יותר, הנזק שלו היה נמוך משמעותית, תוחלת החיים שלו הייתה ארוכה יותר, הסיכויים להחלמתו היו גבוהים יותר ואיכות חייו הייתה טובה הרבה יותר (לדוגמה, ביצוע של ניתוח קטן במקום ביצוע של ניתוח גדול להסרת הגידול, אי היזקקות לטיפול כימותרפי או טיפול הקרנתי, מינון תרופתי נמוך יותר וכדומה).
התביעה תוגש בדרך כלל כנגד הרופא המטפל או רופא המשפחה אליו פנה החולה עם הופעת התסמינים הראשונים של המחלה. בתי המשפט הכירו זה מכבר בחובותיהם של רופאים להתמקצע ולהתעדכן באופן שוטף בספרות המקצועית הרפואית, להפנות לייעוץ מומחה ולבדיקות מתאימות במידת הצורך ולשמור על רמה גבוהה של מומחיות מקצועית.
לפיכך, תביעה אשר מוגשת לבית המשפט ושבמסגרתה הכיר בית המשפט בפגיעה בסיכויי החלמת החולה כתוצאה מרשלנות הרופא שטיפל בו, תזכה לרוב את התובע בפיצויים גבוהים המשקפים את הנזקים החמורים שנגרמו לו ואת הפגיעה בתוחלת ובאיכות חייו.
