יותר ויותר אנשים ונשים פונים כיום לניתוחים אסתטיים במטרה לשפר את מראם החיצוני. מתוך שלל האפשרויות הניתוחיות הקיימות כיום לשם הגשמה זו, ניתוח אף נחשב לשכיח אם לא הנפוץ ביותר בקרב סוגה זו.
ניתוח אף מבוצע כיום באופנים שונים. בכל הליך יש לעבור הרדמה מקומית או כללית, תלוי בהליך הניתוח ורמת מורכבותו. ברוב מכריע של המקרים ניתוחי האף מבוצעים בשיטה בה מנתח האף מבצע את הפעילות הכירורגית בתוך פנים האף. היתרון בשיטה זו הוא כי הצלקות המבוצעות בפנים האף אינם חשופות כלפי חוץ.
עם זאת, ניתוח זה כולל בתוכו סיכונים וסיבוכים אפשריים. הסיבוכים האפשריים היכולים להתעורר הינם זיהומים, דלקות, שטפי דם, ואף הפרעות במערכות הנשימה במקרי קיצון. מעבר לסיבוכים אלו, לעיתים לא רחוקות, התוצאות הנוצרות מן הניתוח האסתטי לא הולמות את ציפיות הלקוח. אכזבות הלקוח מתרחשות בדרך כלל במקרים בהם התוצאה אינה סימטרית או האף עקום או בעל קמטי בקצהו.
רשלנות רפואית בבדיקות המקדימות לניתוח אף
בטרם ביצוע ניתוח אסתטי זה, על המטופל לעבור שורה של בדיקות מקדימות לבדיקת ההתאמה אל הניתוח. כטבעם של דברים, מטופלים שונים זה מזה בפרמטרים שונים, אשר יכולים להשפיע על תגובת גופם אל אותו הליך.
לשם כך יש לבחון באופן מדוקדק את ההתאמה. הבדיקות כוללות בדיקות עור להתאמה ובדיקת אופי הסחוס והעצמות שבתוך האף. במידה והרופא המטפל התעלם מנתונים מסכנים או שקבע דיאגנוזה שגויה שהובילה לנזק – מהווה הדבר מחדל רפואי.
חובת הגילוי והזהירות המוגברת בניתוחים אסתטיים
חשוב מאוד לציין כי עקב העובדה שניתוח אף הינו ניתוח אסתטי, חובת הזהירות המוטלת על הצוות המטפל הינה גבוהה יותר.
בשונה מניתוחים שאינם אלקטיביים, דהיינו ניתוחים דחופים שנחשבים מצילי חיים, בהם ניתן לטעון כי לא היה את כל הזמן הדרוש להסבר ולהתנהלות נכונה, אין הדברים יכולים להיות נכונים בניתוח זה. ניתוח אף אינו ניתוח דחוף ואינו מציל חיים. על כן אין דחיפות בעשייתו ואין מניעה מן הצוות המטפל לערוך את כל שלבי האבחון המקדימים כראוי בצורה הטובה ביותר.
גם מבחינת אפקט ההסכמה מדעת – כיום על פי חוק זכויות החולה, מוטלת חובה חוקית על הגורם המטפל להסביר למטופל על ההליך הניתוחי בפירוט רב. פירוט זה יכלול את מהות ההליך ואת הסיכונים והסיבוכים היכולים לנבוע ממנו. למטופל ישנה זכות אוטונומית על גופו היוצרת זכות לדעת מה ייעשה עם גופו.
במידה וחובת הגילוי הופרה בצורה כזו או אחרת, בין אם לא ניתן הסבר ראוי או אם לא ניתן הסבר כלל, ניתן יהיה לבחון הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית מן הצוות המטפל.
לעיתים קורים מצבים בהם המטופל לא חשב כלל על תוצאות הניתוח וחשב לעצמו כי התוצאה או סוג ההליך יהיה אחר, ואז הוא מגלה להפתעתו כי בוצעו בו הליכים בלתי הפיכים אשר לא ידע או רצה בהם כלל.
חשוב לומר כי לא בכל מקרה בו התוצאה מן ניתוח האף למטופל אינה משביעת רצון, קמה אוטומטית זכות לתביעה. יש לבחון את הדברים והנסיבות לשם התאמה משפטית לסוג העילה הנדרשת.
רשלנות רפואית בהליכי ניתוח אף
רשלנות רפואית בהליכי ניתוחי אף אינם מוגבלים אך ורק לשלב האבחון המקדים. מעצם טבעו של הפעולה הכירורגית המורכבת, אשר נעשית על ידי אדם, מתרחשים לעיתים מחדלים רפואיים היכולים לגרום לסיבוכים שונים באזור האף, ובמערכות הנשימה בפרט.
כך למשל במקרים בהם הוכח מחדל במהלך הטיפול הרשלני עצמו, ניתן לראות בכך מחדל רשלנות רפואית. למשל במקרים בהם הניתוח הוכח כלקוי או שבוצע לא לפי הפרמטרים הרפואיים הנדרשים מסוג הליך זה.
כמו כן, במקרים בהם לא בוצעו הנהלים הרפואיים והמנהלתיים הדרושים, ניתן לבחון האם בגינם אירע המחדל שגרם לנזק. לשם כך יש להוכיח קשר סיבתי משפטי ורפואי בין קרות המחדל לבין הופעת הנזק הגופני.
בכל מקרה, במקרה שאירע נזק גופני כלשהוא, או עולה חשש להתרחשות מחדל רפואי, מומלץ לפנות לגורם מקצועי ומנוסה בתחום, אשר יידע לבחון את נסיבות המקרה על מנת לזכות את הנפגע בפיצוי הוגן וראוי עבור המטופל הניזוק.
