מהו ניתוח קיסרי ומתי יש לבצעו?
במקרים רבים, ועקב סיבות שונות, נשים רבות אינן יולדות את ילדיהם בלידה ווגינלית רגילה. אם מתעורר צורך רפואי במקרים שונים, יש לבצע ניתוח קיסרי לשם הוצאת הוולד. ניתוח זה הינו הליך כירורגי בו העובר מוצא מגוף האישה באופן מלאכותי מן הצד.
כיום נהוג לסווג את הניתוחים הקיסריים לשני סוגים מרכזיים: הסיטואציה הראשונה שהינה גם הקלאסית יותר, מוציאה את התינוק על ידי חיתוך מרכז הבטן. הסיטואציה השנייה שהינה הנפוצה ומתקדמת יותר בשנים האחרונות מתבצעת על ידי חיתוך רוחבי בחלקה התחתון של הבטן. לכל הליך פעולה ישנם יתרונות וחסרונות ברמה הרפואית ובהשלכות העתידיות על האם והעובר.
באילו מקרים מתעורר צורך לבצע ניתוח קיסרי?
קשת המקרים והסיטואציות הרפואיות בהם יש לבצע ניתוח קיסרי על פני הליך לידה רגילה הינו רחב מאוד ואינו ניתן לתיחום מוגדר.
מעבר לפרמטרים קבועים הקבועים והנהוגים בפרקטיקה הרפואית של תחום עולם הגניקולוגיה, ישנם סיטואציות ומצבים רפואיים המחייבים את הלידה הקיסרית. כך למשל במקרים של התרחשות מצוקה עוברית או אבחון של קושי ללידה נרתיקית.
נציין כי כיום ניתוח קיסרי מבוצע אף בהחלטות רפואיות קלות יותר, בהתאם לנסיבות המקרה ולהקלה על היולדת במקרים שונים.
רשלנות רפואית באבחון בהליכי ניתוח קיסרי
חשוב לציין כי ניתוח קיסרי יכול להיעשות הן בצורה דחופה, כמו למשל במקרים בהם התעורר צורך מיידי לכך במהלך הלידה, והן באופן אלקטיבי מסיבות כאלו ואחרות. ההבדל הטמון בין שני סוגי ההליכים בא לידי ביטוי ברמת חובת הגילוי המוטלת על הצוות המטפל לשם החלת עקרון ההסכמה מדעת.
על הרופא המטפל מוטלת חובת גילוי על מכלול הניתוח, הפרוצדורה, יחד עם הסיכונים וההשלכות העלולות להיגרם מכך. על הצוות המטפל להסביר כראוי ולחשוף את מכלול הנתונים. חובת גילוי זו גוברת כמובן במקרים של ניתוחים אלקטיביים, בהם אין לחץ המונע את הגילוי המלא.
פסקי דין רבים מן השנים האחרונות הוגשו בעקבות חוסר תשומת לב של רופאים ושל הצוות המטפל לסימני אזהרה שונים שעלו לפני קבלת ההחלטה על הלידה. על הצוות המטפל לערוך שורה ארוכה של בדיקות מקדימות להתאמת האם אל הניתוח מבחינה רפואית. בדיקה זו תכלול שורה של פרמטרים אשר אי התייחסות אליהם מהווה מחדל רשלני.
רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קיסרי
כפי שציינו לעיל, ניתוח קיסרי הינו הליך מורכב, וככזה, הוא טומן בחובו שורה של סיכונים וסיבוכים העלולים להתרחש בטיפול לא נכון או לקוי. במידה והליך הניתוח הקיסרי לא בוצע כראוי, או שלא בוצע כלל, ייתכן כי ייגרמו לעובר או לאם גם יחד, נזקים צמיתים וחמורים.
הצוות המטפל צריך לנהוג על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, כפי שנקבעה בפסיקה ובחוק כהתנהגות של רופא סביר המומחה בתחום המיילדות. חובה זו חלה על כל הצוות המטפל, כמו למשל המרדים אשר צריך להיות זהיר לרגישויות או לאלרגיות לחומרים מרדימים או לאפידורל.
חובת הזהירות של הצוות המטפל אינה רק בשלבי טרום הניתוח והניתוח עצמו, אלא גם בשלבים הבתר ניתוחיים. מחקרים הוכיחו כי אי מעקב נכון אחר התנהגות העובר או האם, יכולים לגרום לנזקים במידה וסימנים שונים כמו זיהומים או סיבוכים לא מטופלים כראוי.
על הצוות המטפל לנהוג בבטיחות ובאחריות הן ברמה האישית והן בביצוע פעולות מנהלתיות הדרושות על פי הנהלים הרפואיים ועל פי החוק. אי ביצוע פעולות אלו מהווה מחדל רפואי רשלני העלול לעלות לכדי תביעת רשלנות רפואית.
כיצד ומה ניתן לעשות במקרים של רשלנות רפואית בניתוח קיסרי?
מומלץ לשקול בדיקה האם הרשלנות הרפואית התרחשה בעקבות מחדל רשלני כלשהוא של הצוות המטפל, הן בשלב האבחוני והן בהליך הניתוח הקיסרי בעצמו.
תביעות רשלנות רפואית מסוג זה הינם מורכבות מאוד ודורשות ידע משפטי ורפואי רב מאוד. לשם קבלת פיצוי הולם מומלץ לפנות לגורם מקצועי ומנוסה בתחום, אשר יבחן את מכלול הנסיבות לשם קביעה על דרך פעולה מיטבית עבור הלקוח, בדרך כלל ההורים, אשר תובעים את נזקי גוף הילד.
במידה ותתקבל החלטה על משא ומתן או על הגשת תביעה לבית המשפט, יש לצרף חוות דעת מומחים בתחום, הן לשאלת הרשלנות הרפואית והן לשאלת הקשר הסיבתי בין קרות המחדל לבין הנזק שנגרם.
ראו גם:
רשלנות רפואית בלידת ואקום
