רשלנות רפואית בסרטן הערמונית

מהי מחלת סרטן הערמונית?

סרטן הערמונית היא מחלה הנפוצה בעיקר בקרב גברים לאחר גיל 50 והגורמים לה אינם ידועים בצורה מלאה. במהלך השנים, התבססה ההנחה כי יש מרכיב גנטי במחלה, משום שנמצא כי הסיכוי לחלות בה, גדול יותר כאשר יש בני משפחה אשר לקו בה.

הסימפטומים של סרטן הערמונית מופיעים בדרך כלל רק בשלבים מאוחרים של המחלה כאשר הגידול מפעיל לחץ על צינור השופכה. לכן, כאשר עולה חשד כי המטופל לקה במחלה זו, יש לערוך מעקב רפואי צמוד אחר מצבו. בין הסימפטומים של המחלה: עליה בתדירות של מתן שתן וכאב וקושי במתן השתן.

ישנן מספר אפשרויות טיפול במחלה, בהתאם להתקדמותה. בשלבים המוקדמים של המחלה, יש לעקוב אחר הגידול ולבחון האם הוא מתפתח באופן משמעותי. היה והבדיקות מראות כי הגידול אינו משתנה, אין צורך בהמשך טיפול, אלא רק בהמשך מעקב רפואי. לעומת זאת, כאשר הבדיקות מראות שהמחלה מתפתחת, יש לבצע ניתוח של הסרת בלוטת הערמונית ו/או טיפולי קרינה.

במקרה של ניתוח, מוסרת בלוטת הערמונית באופן מלא, כאשר המטרה היא להסיר את כל התאים הסרטניים. הניתוח מתאים למטופלים אשר המחלה לא התפשטה בגופם מעבר לערמונית.

טיפול בקרינה ניתן בשלבים שונים של המחלה, גם בשלבים מוקדמים, כאשר בטיפול זה נעשה שימוש בקרני רנטגן המשמידים מחד את התאים הסרטניים ומאידך, גורמים לנזק מועט לתאים הבריאים.

רשלנות באבחון מחלת סרטן הערמונית

אבחון מוקדם של סרטן הערמונית הוא קריטי למניעת התפשטות המחלה וככל שהמחלה אובחנה בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה טובים יותר.

בשל העובדה כי המחלה אינה מראה סימפטומים בשלבים המוקדמים שלה, אבחון מוקדם נעשה באמצעות בדיקה רקטלית ובדיקת דם ל- PSA. מטרתה של הבדיקה הרקטלית, היא לבדוק את הגודל והמוצקות של בלוטת הערמונית.

בדיקת PSA היא בדיקה שבמהלכה נבדק ה- PSA, שזהו חלבון המיוצר בתאי בלוטת הערמונית, השומר על הזרע בצורה נוזלית. רמה גבוהה של  PSA יכולה להעיד על בעיה בבלוטת הערמונית.

אין הדבר בהכרח אומר כי המטופל לוקה בסרטן ערמונית, אך יש צורך בהמשך בירור רפואי על מנת לאשר או לשלול את האבחנה. היה ובדיקות אלו מעלות חשד לסרטן הערמונית, יש לערוך ביופסיה.

כאשר למטופל יש תלונות אשר מעלות חשד כי הוא לוקה במחלה זו, על הרופא לשלוח את המטופל לבדיקות הנ"ל. רשלנות באבחון מתרחשת כאשר הרופא לא שלח את המטופל לבדיקות הרלוונטיות, למרות תלונותיו ועקב כך, התגלתה המחלה רק בשלבים מתקדמים.

כמו כן, ישנם מצבים בהם נעשו הבדיקות המתאימות, אך הרופא פענח באופן שגוי את התוצאות וקבע כי המטופל אינו לוקה בסרטן הערמונית.

כל מקרה של רשלנות באבחון, אשר הוביל לאבחון מאוחר של סרטן הערמונית, עלול לפגוע בסיכויי ההחלמה של המטופל. במצב שכזה, רשאי המטופל להגיש תביעה לבית המשפט, על אובדן סיכויי החלמה ועל כל נזק אחר שנגרם לו, בשל הרשלנות באבחון.

רשלנות בטיפול במחלת סרטן הערמונית

רשלנות בטיפול בסרטן הערמונית, יכולה לבוא לידי ביטוי באי קבלת הסכמה מדעת של המטופל ובמתן טיפול רפואי רשלני. מהי הסכמה מדעת? הרופא חייב לקבל את הסכמתו בכתב של המטופל לפני מתן טיפול כלשהו.

על מנת שהמטופל יוכל לתת הסכמה מודעת, עליו לקבל את כל המידע הרפואי אודות הטיפול, לרבות סיכונים אם ישנם, תופעות לוואי וקיומם של טיפולים חלופיים.

אין המדובר בחובה טכנית, אלא בחובה מהותית, כלומר, על הרופא מוטלת אחריות לא רק לספק את המידע, אלא לוודא כי המטופל הבין אותו. אם הרופא לא נתן את כל המידע הרלוונטי ו/או לא וידא כי המטופל מבין, הוא התרשל בעבודתו.

רשלנות הרופא בטיפול עצמו, יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות. למשל, כאשר הרופא לא ביצע מעקב ראוי אחר מצב המטופל. בשלבים הראשונים של המחלה, יש צורך לעקוב אחר התפתחות הגידול.

כאשר הבדיקות מראות כי הגידול אינו משתנה, יש להמשיך במעקב אך במקרים בהם הבדיקות מראות כי הגידול מתפתח, יש לבחור באחת משיטות הטיפול שפורטו לעיל. כאשר הרופא אינו מבצע מעקב רפואי סביר אחר המטופל, הוא עלול לגרום לאבחון מאוחר וכתוצאה מכך, לפגוע באפשרויות הטיפול ובסיכויי ההחלמה של המטופל.

דוגמאות נוספות של רשלנות בטיפול: בחירה לא נכונה של שיטת הטיפול או ביצוע רשלני של ניתוח הכריתה. גם אלו יכולים לפגוע באופן משמעותי בסיכויי ההחלמה של המטופל.

אולי יעניין אותך גם:

רשלנות רפואית סרטן האשכים