סרטן השד
בשנים האחרונות ניכר כי סרטן השד הינו מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב נשים במדינות המערב. מדי שנה מאובחנות כ-4,000 נשים בישראל כלוקות בסרטן השד, והסטטיסטיקה מראה כי כל אישה שמינית עלולה לחלות במחלה זו.
חשוב לציין כי מרבית הגושים שמתגלים בשד הינם גושים שפירים ואינם מסוכנים (כגון ציסטה או גודש בשד), אולם אבחון מוקדם של סרטן השד הינו קריטי ולכן, ככל שסרטן השד מאובחן בשלב מוקדם יותר, כך הסיכוי להחלים ממנו גבוה יותר. נהוג לומר שב-90 אחוזים מהמקרים, גילוי מוקדם מספיק של סרטן השד יוביל להחלמה מלאה וחזרה מלאה לשגרה.
אבחון סרטן השד
לרוב, האבחון מתבצע בתחילה במסגרת בדיקה ידנית שמבצעת האישה לעצמה. היות המחלה נפוצה כל כך, מומלץ לכל אישה להיות מודעת לסיכונים הקיימים ולעשות את הצעדים הדרושים כדי להבטיח בקרה שגרתית על בריאות השד.
מומלץ כי אחת לחודש תבוצע בדיקה עצמית לאיתור שינויים חריגים במבנה ומראה השד (שעלולים להיות סימנים מוקדמים לסרטן השד).
לנשים שעברו את גיל ארבעים מומלץ לבצע אחת לשנה בדיקת ממוגרפיה, בהתאם להמלצות הרופא המטפל. בדיקה זו אחראית על אחוז ניכר מאבחוני סרטן השד המוקדמים, ומדובר בהליך קצר הגורם לאי נוחות קלה בלבד.
אם נתגלה גוש בשד, שאומת ואובחן במסגרת בדיקת ממוגרפיה, ניתן מיד להתחיל בטיפול כירורגי להסרת הגידול יחד עם טיפול תרופתי לעיכוב התפתחותו ומניעת התפשטותו בגוף. למעשה, סרטן השד כשלעצמו איננו מסכן חיים (יחסית לסוגי סרטן אחרים), כל עוד הגידול טרם שלח גרורות לאיברים חיוניים בקרבתו כגון הריאות, הלב וקשרי לימפה.
טיפול בסרטן השד
בשל שכיחותה הגבוהה של המחלה, קיימות התפתחויות בלתי פוסקות בכל הנוגע לסוגי הטיפול בסרטן השד. מאחר והטיפולים נעשים מדויקים, קצרים ויעילים יותר, אחוזי ההחלמה בעשור האחרון הולכים ונעשים גבוהים יותר.
במרבית המקרים בהם אובחן גידול סרטני, ניתוח לכריתת השד הינו אפשרות הטיפול היעילה והמומלצת ביותר. זאת, כיוון שבשלבים המוקדמים של המחלה ניתן להסיר את הגידול כולו, ובמקרים רבים הדבר מחסל את המחלה לצמיתות.
בשלבים מאוחרים יותר הניתוח עלול להיות לא יעיל, זאת אם הגידול שלח גרורות לאיברים הסמוכים. במקרים אלו, הטיפול במחלה יורכב, בדומה לסוגי סרטן אחרים, מטיפולים כימותרפיים והקרנות ממוקדות לאזור הגידול.
רשלנות רפואית הקשורה לסרטן השד
רשלנות רפואית עלולה להתרחש בלא מעט מקרים במהלך האבחון והטיפול בסרטן השד. להלן מספר דוגמאות:
- איחור באבחון של סרטן השד.
- מהלך טיפולי שגוי באישה הסובלת מסרטן השד.
- אי הפניה על ידי הרופא המטפל לבדיקת ממוגרפיה או אולטרה סאונד של השד, כאשר נמצא ואומת גוש בשד בבדיקה ידנית.
- פענוח שגוי של בדיקת ממוגרפיה או אולטרה סאונד (למשל, מתן הערכה רפואית לפיה גידול שהינו למעשה ממאיר הינו גידול שפיר, ועקב כך אי הפנית האישה לבדיקות וטיפולים מתקדמים יותר כגון ביופסיה או בדיקת MRI של החזה).
- בדיקה שגויה של ממצאי ביופסיה.
- ביצוע ביופסיה לא נכונה (למשל, כאשר אישה עוברת ביופסיה בעזרת מחט דקה במקרה המחייב ביופסיה ניתוחית).
- אבחון שגוי של ממצאי הרקמה שהוצאה במהלך הביופסיה (למשל, הערכה שגידול ממאיר הינו שפיר).
- נדרשת במקרה כזה, הרי שיש כאן אפשרות לרשלנות רפואית.
בכל אחת מהדוגמאות הללו יכולה להתרחש רשלנות רפואית, שבגינה יתרחש איחור באבחון סרטן השד. איחור זה יכול לפגוע משמעותית בסיכויי ההחלמה של החולה בסרטן השד, ואף לעלות לה בחייה.
פסק דין שעוסק ברשלנות רפואית בסרטן השד
בתיק ת.א. (י-ם) 8155/06 נדון מקרה שבו אישה נפטרה כתוצאה מאבחון מאוחר של סרטן השד. המנוחה, שגילתה בחודש הרביעי להריונה שינוי צורה בשד השמאלי, הלינה על כך בפני רופאת הנשים מספר פעמים, אולם זו התעלמה מתלונותיה.
לאחר הלידה, הלינה המנוחה על גוש בשד בפני רופאת המשפחה, אולם זו שיערה שמדובר בגוש אשר נוצר כתוצאה מהנקה. כתוצאה מכך, התגלתה מחלתה של המנוחה רק בשלב מאוחר, לאחר שהגידול שלח גרורות לאיברים סמוכים.
כריתת שד שעברה המנוחה לא הועילה, ולבסוף היא נפטרה מהמחלה כשנתיים וחצי לאחר גילוי הגוש. בית המשפט קבע כי קופת החולים הפרה את חובת הזהירות כלפי המנוחה, ופסק ליורשיה פיצויים בסך כ-1,650,000 ₪.
אולי יעניין אותך גם:
