פיגור שכלי הוא מצב של הפרעה קוגניטיבית, הפוגעת באופן משמעותי ביכולת לרכוש מיומנויות בסיסיות, הדרושות לתפקוד יומיומי: מיומנויות למידה ומיומנויות תקשורת. לפיגור שכלי יש רמות שונות, כאשר אבחון הבעיה משלב מוקדם וטיפול מתאים, יכולים לשפר באופן ניכר את מצבו ואיכות חייו של הילד.
הגורמים לפיגור שכלי הם שונים, לעיתים מדובר בגורם תורשתי או ביולוגי, אך במקרים אחרים, רשלנות רפואית היא הגורם לפיגור השכלי, למשל, בשל אי ביצוע מעקב רפואי מתאים במהלך ההיריון או רשלנות רפואית בזמן הלידה עצמה.
רשלנות באבחון פיגור שכלי – בשל אי ביצוע מעקב רפואי במהלך ההיריון
במהלך ההיריון, יש לערוך מעקב רפואי אחר האישה ולבצע את הבדיקות הרפואיות הדרושות. אי ביצועו של מעקב היריון על פי סטנדרט הטיפול המקובל, עלול לגרום להעדר אבחון של פיגור שכלי ובעיות אחרות וההשלכות מרחיקות לכת עבור העובר ועבור ההורים.
תביעות רשלנות רפואית, המוגשות לבית המשפט בנסיבות אלו, עילתן הולדה בעוולה, כאשר ההורים טוענים כי ניתן היה לאבחן את הפיגור השכלי במהלך ההיריון, לו היה נעשה מעקב רפואי ראוי, דבר אשר היה מאפשר להורים לקבל החלטה על סיומו של ההיריון. רשלנותו של הרופא המטפל, שללה מן ההורים את אפשרות הבחירה וגרמה להולדה בעוולה.
פיגור שכלי כתוצאה מרשלנות במהלך הלידה
בעת הלידה, על היולדת להיות בפיקוח רפואי מלא, בכדי שניתן יהיה לאבחן כל מצוקה אצלה או אצל העובר ולטפל בה. למרבה הצער, ישנם מצבים בהם התרשל הצוות הרפואי במהלך הלידה וכתוצאה מכך נגרם לעובר פיגור שכלי. למשל, בחירה שגויה בשיטת הלידה או אי אבחון של מצוקה עוברית, כמו חוסר בחמצן, אשר גרם לנזק מוחי לעובר, הבא לידי ביטוי בפיגור שכלי.
ישנם מקרים בהם הרופא המיילד אינו מיומן מספיק וכך נגרם נזק לעובר, אשר היה ניתן למנוע אותו, לו רופא בכיר ומיומן יותר, היה מבצע את הלידה.
רשלנות בטיפול בפיגור שכלי
טיפול נכון ומתאים בפיגור שכלי, מתחיל קודם כל באבחון נכון. לפיגור שכלי יש מספר רמות וכאשר האבחון איננו מדויק, קשה יהיה להתאים תכנית טיפולית טובה.
מעבר לרשלנות באבחון, ישנם גם מצבים של רשלנות בטיפול, כאשר האבחון היה תקין אך טיב הטיפול שניתן לילד, היה לקוי, למשל, כאשר משלבים את הילד במסגרות שאינן מתאימות לו מבחינה חברתית ו/או התפתחותית.
מצב זה יכול ליצור הרעה במצב ולגרום לנזקים קוגניטיביים ופסיכולוגיים אשר לא היו מתרחשים, לולא הרשלנות בטיפול.
פסיקה בנושא רשלנות רפואית
נושא זה נבחן רבות בפסיקה, לדוגמא, בפסק דין ע"א 11/4484 עמאר הייב ואח' נ' משרד הבריאות. זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה את תביעת הרשלנות הרפואית.
בית המשפט העליון דחה גם הוא את טענת הרשלנות ואלו הם פרטי המקרה. מדובר בלידת תאומים, בבית החולים זיו בצפת, כאשר לידת התינוק הראשון עברה בהצלחה, אולם התינוק השני נולד עם פיגור שכלי.
ההורים טענו כי הצוות הרפואי התרשל בשלבים שונים של הלידה וגרם לנזק, בין השאר כי לא דאג לניטור הדופק של התאומים לאורך כל הלידה. בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי בית החולים נקט בכל האמצעים הסבירים במהלך הלידה. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענת המשיבים כי קדמו ללידה אירועים שונים אשר יכלו להסביר את מצבו הרפואי של התינוק ועל כן, לא הוכח קשר סיבתי בין הטיפול לבין הנזק.
פסק דין נוסף בעניין זה הוא ע"א 9833/09 ליאור כהן ואח' נ' מדינת ישראל. זהו ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את תביעת הרשלנות הרפואית.
בית המשפט העליון דחה גם הוא את טענת הרשלנות ואלו הם פרטי המקרה: ילדם של המערער נולד עם פיגור שכלי קשה וההורים טענו כי הפיגור הוא תוצאה של רשלנות הצוות במהלך הלידה.
ראשית, טענו ההורים כי על הצוות היה לבצע ניתוח קיסרי ולא לידה לדנית. יתרה מכך, טענו ההורים כי נגרם להם נזק ראייתי בשל כך כי הצוות הרפואי לא הקפיד על רישום מדויק והרישומים שבתיק הלידה היו סותרים וחסרים. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי ניתן היה ליילד את התינוק בלידה נרתיקית ולא היה הכרח לבצע ניתוח קיסרי.
לגבי הטענה על רישום סותר וחוסר, גם היא נדחה משקבע בית המשפט כי הרשומה הרפואית שיקפה את טיב הטיפול שניתן והכילה פירוט מקיף אודות מהלך הלידה. כמו כן, בית המשפט קיבל את עמדת המשיבים כי בהעדר תשניק או מצוקה עוברית אחרת, העובדה כי התינוק נולד פג, היא הגורם המכריע לנזקיו.
