מהי בדיקת קולונוסקופיה?
בדיקת קולונוסקופיה הינה בדיקה רפואית אנדוסקופית (שנעשית על ידי החדרת צינור המכיל סיב אופטי ומצלמה לגוף האדם דרך פתח טבעי בגוף או חתך בעור), הבודקת את מערכת העיכול התחתונה.
בבדיקת קולונוסקופיה ניתן לבחון ויזואלית את הדופן הפנימית של המעי הגס, ולהגיע אף עד לחלק הסופי של המעי הדק ולתוספתן. כמו כן, ניתן להחדיר במהלך הבדיקה מכשירים שבאמצעותם ניתן לקחת דגימה (ביופסיה) לבדיקה פתולוגית, ואף לכרות פוליפים.
בדיקת הקולונוסקופיה משמשת לרוב לצורך קביעה והכרעה בין מחלת קרוהן לבין קוליטיס כיבית, וכן לאבחון וטיפול בשאר המחלות של דרכי העיכול התחתונות. כמו כן, נחשבת הבדיקה לטובה והמהימנה ביותר לאבחנה מוקדמת של סרטן המעי הגס.
מתי קיים צורך בביצוע בדיקת קולונוסקופיה?
מטופל יקבל מרופאו הפניה לביצוע בדיקת קולונוסקופיה באחד מהמקרים הבאים:
- גילוי תסמינים מחשידים למחלה בדרכי העיכול התחתונות, כגון: כאבי בטן, דימום מפי הטבעת, עצירות/שלשול ממושכים, אנמיה או ירידה דרסטית במשקל.
- תשובה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה.
- בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
ההכנה לבדיקה ומהלכה
כהכנה לבדיקה, על המטופל לדאוג לריקון וניקיון הקיבה במשך יומיים, על מנת לאפשר הסתכלות טובה יותר. ביומיים שלפני הבדיקה אסור למטופל לאכול מזון המכיל סיבים, וביום לפני הבדיקה וביום הבדיקה נוטל המטופל חומר משלשל במטרה לרוקן את המעי סופית.
הבדיקה נערכת תחת השפעת חומר מטשטש, ולכן אינה כרוכה בתחושת כאב. במהלך הבדיקה נבחנת רירית המעי באמצעות האנדוסקופ, וכאשר מתגלה פוליפ או ממצא אחר, הוא מוסר ונשלח לבדיקה במעבדה.
הסיכונים שבבדיקת קולונוסקופיה
ככל בדיקה פולשנית, גם בבדיקת קולונוסקופיה קיימים סיכונים וסיבוכים שונים אשר עלולים להתפתח במהלך הבדיקה וכתוצאה ממנה. בין היתר, יכולים להתפתח סיבוכים שמקורם בהרדמה ובחומרים המטשטשים שניתנים למטופל טרם הבדיקה.
סיבוכים אפשריים נוספים הינם דימום כתוצאה מלקיחת ביופסיה מרקמת המעי, וכן קרע במעי העלול להיווצר במהלך הבדיקה. קרע זה מכונה פרפורציה של המעי, ויש לטפל בו מיידית בחדר ניתוח.
ממצאי הבדיקה
תחילה, בוחן הרופא המבצע את הבדיקה את הממצאים הויזואליים ונותן חוות דעת בדבר מצב רירית המעי ותקינותה מבחינה פיסית. במקביל, נשלחים הפוליפים שהוסרו במהלך הבדיקה לבדיקת מעבדה, ולאחר כשבועיים מתקבלת תוצאת הבדיקה המספקת אבחנה סופית לגבי קיומו של סרטן המעי הגס או מחלות נוספות.
בהתאם לממצאים קובעים הרופאים המשך טיפול ומעקב, והפניה לבדיקות נוספות במקרה הצורך.
רשלנות רפואית באבחון מחלות המעי הגס
אבחון נכון של מחלות המעיים כמו קרוהן וקוליטיס כיבית באמצעות בדיקת קולונוסקופיה, ובפרט אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס, הינו קריטי להחלמה ולהצלת חייו של החולה בה.
לרוב, על ידי אבחון מוקדם, יהיה ניתן להסיר את הגידול הסרטני לפני שישלח גרורות מהאיבר הסרטני לחלקים אחרים בגוף, ולטפל במחלה במועד. מאידך, אבחון מאוחר או אי אבחון של המחלה עלולים להביא להחרפת המצב הרפואי של החולה עד לכדי אובדן סיכויי החלמה ומוות.
רשלנות רפואית בבדיקת קולונוסקופיה יכולה להתבטא באחד מהבאים:
- נזק גופני שנגרם כתוצאה מביצוע רשלני של הבדיקה (כגון דימום או קרע במעי)
- איחור באבחון מחלה
- טעות באבחון (למשל אבחון של גידול סרטני ממאיר כשפיר)
- אי גילוי גרורות שנשלחו
- אי עריכת בדיקת רקע מקיפה דיה בנוגע להיסטוריה של המטופל
- הימנעות מהפניה לבדיקות או מומחים כאלה ואחרים
- פענוח מוטעה של ממצאי בדיקות
- אי קבלת חוות דעת נוספת ועוד.
תביעה בגין רשלנות רפואית
בבתי המשפט בישראל קיימת פסיקה ענפה בהתייחס לתביעות בעילה של רשלנות רפואית באי אבחון או אבחון מאוחר של מחלות המעי הגס.
כאשר מדובר בגידול סרטני, תהא לרוב טענת התובע שהמחלה נתנה סימניה כבר בשלב מוקדם וכי על הרופא המטפל היה לחשוד בסימנים אלה כבר אז כמרמזים על קיומו של גידול סרטני ולהפנות את החולה לבדיקות ומומחים מתאימים.
התחלת הטיפול בשלב מוקדם יותר היה משפיע רבות מצבו של המטופל – הנזק שנגרם לו היה נמוך באופן משמעותי, תוחלת חייו הייתה מוארכת ואיכות חייו טובה יותר, סיכויי ההחלמה שלו היו גבוהים יותר (למשל, על ידי ביצוע ניתוח קטן במקום גדול להסרת הגידול, אי היזקקות לטיפול כימותרפי או קרינתי, מינון תרופתי נמוך יותר וכדומה).
אולי יעניין אותך גם:
