רשלנות רפואית בקרוהן

מהי מחלת הקרוהן?

מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית של המעי הפוגעת במערכת העיכול וגורמת לתופעות פיזיות שונות כמו כאבי בטן, שלשולים ופיסורה.

כמו כן, ישנה פגיעה בספיגה של ויטמינים כך שאצל חלק ניכר מהחולים בקרוהן, יש חוסר תזונתי. מחלת הקרוהן יכולה גם לגרום לדלקות מפרקים ולדלקות עיניים.

בכל הנוגע לסיבות להתפרצות המחלה, רב הנסתר על הגלוי אך ישנו מרכיב תורשתי מסוים במחלה. קרוהן מתפרצת בטווח גילאים רחב, לרוב, בין 14 ל-40, כאשר ישנן דרגות חומרה שונות בין המטופלים.

אבחון וטיפול בקרוהן

אבחון המחלה נעשה בשלב ראשון, על פי תלונות המטופל, בבדיקה גופנית ובבדיקות דם למדדי דלקת וספירת דם. אם הבדיקות הנ"ל מעלות חשד לקרוהן, ישלח המטופל לבדיקת קולונוסקופיה ולבדיקת CT.

הטיפול בקרוהן הוא טיפול תרופתי, כאשר המטרה היא לגרום לנסיגה במחלה ולהקל על התסמינים שחווה המטופל.

ישנם סוגים שונים של תרופות למחלת הקרוהן:

1. תרופות אנטיביוטיות: נוגדות זיהומים ומשפיעות על תפקודה של מערכת החיסון.
2. סטרואידים: על פי הצורך ולרוב לתקופות קצרות, ניתן טיפול סטירואידי.
3. סלוזפרין: תרופה הניתנת לחולים בדלקת מפרקים והיא בשימוש גם בטיפול של קרוהן.
4. תרופות ביולוגיות: אלו תרופות יעילות מאוד לטיפול בקרוהן ובמחלות אוטואימוניות אחרות. הן מקלות על התסמינים של המחלה ומשיגות הפוגה במחלה הנשמרת לאורך זמן.

במקרים בהם הטיפול התרופתי לא עוזר דיו ויש סיבוכים כמו חסימה במעי, יש לנתח את המטופל על מנת לפתור את הסיבוך שנגרם.

רשלנות רפואית באבחון קרוהן

הבעיה המרכזית באבחון מחלת הקרוהן, הוא הדמיון בסימפטומים למחלות אחרות, כמו מחלת הצליאק ותסמונת המעי הרגיז. לאור זאת, על הרופא המטפל לערוך בירור יסודי טרם יאשר או ישלול אבחנה של קרוהן, על מנת שלא לגרום להעדר אבחון, אבחון שגוי או אבחון מאוחר.

בשל התסמינים הקשים של המחלה ובשל כך כי היא עלולה לגרום לבעיות נוספות כמו דלקת מפרקים, ישנה חשיבות לאבחון מוקדם של המחלה, על מנת להקל על התסמינים ולעצור את הידרדרות המחלה.

המחלה מאובחנת הן על ידי תלונות המטופל והן על ידי בדיקות דם, כאשר המטרה המרכזית היא לבדוק את מדדי הדלקת, האם הם מעידים על תהליך דלקתי בגוף. היה והבדיקות מעלות חשד לקרוהן, יש לערוך למטופל בדיקת קולונוסקופיה. אי שליחת המטופל לבדיקות המתאימות למרות תלונותיו, או אבחון שגוי של הבדיקות, יכול להיות רשלנות רפואית.

יש לציין כי ישנם מקרים בהם המחלה אובחנה בשלב מאוחר, אך אין הדבר נחשב לרשלנות רפואית. למשל, במצב שבו ערך הרופא למטופל בדיקות רפואיות שונות בסדר פעולות סביר. במצב זה, אף אם אובחנה המחלה בשלב מאוחר יותר ונגרם למטופל נזק, ייתכן כי בית המשפט לא יראה בכך רשלנות רפואית, כל עוד פעל הרופא בצורה סבירה ומתאימה לנסיבות המקרה.

רשלנות רפואית בטיפול בקרוהן

הטיפול במחלת הקרוהן הוא טיפול תרופתי, כאשר יש להתאים לכל מטופל את התרופה המתאימה לו, סוג ומינון. כפי שפורט לעיל, ישנו מגוון רחב של תרופות לטיפול במחלת הקרוהן ולכן, עומדות בפני הרופא המטפל, אפשרויות רבות לסייע בהצלחה למטופל.

טרם מתן טיפול תרופתי, על הרופא לבחון היטב את חומרת המחלה, לברר האם קיימת רגישות לתרופות ולבדוק אלו תרופות קיבל המטופל בעבר ומה הייתה האפקטיביות שלהן. אי מתן טיפול תרופתי מתאים, אשר גרם לנזק למטופל, יכול להיות בגדר רשלנות רפואית בטיפול.

מחלת הקרוהן היא מחלה אוטואימונית וככזו, היא עלולה לפגוע גם באיברים מחוץ למערכת העיכול כמו במפרקים. לכן, על הרופא המטפל לערוך מעקב רפואי קפדני אחר מטופליו החולים בקרוהן, הן כדי לוודא כי הם חשים הקלה בתסמינים בעקבות הטיפול התרופתי והן כדי לוודא שהמחלה אינה מדרדרת וגורמת לנזקים נוספים.

אי עריכת מעקב רפואי ראוי אחר המטופל, עלול לגרום לו לנזק משמעותי ובמצב כזה, יכול ותוטל על הרופא, אחריות בגין רשלנות רפואית.

מלבד אי מתן טיפול תרופתי מתאים ומחדל לערוך מעקב רפואי ראוי, רשלנות רפואית בטיפול בקרוהן, יכולה להתרחש גם כאשר מבוצעות למטופל פעולות פולשניות כמו ניתוח, כאשר אין הכרח רפואי לעשותן או כאשר הן נעשות באופן רשלני על ידי רופא לא מיומן ו/או ללא הסכמה מדעת של המטופל.

אולי יעניין אותך גם:

רשלנות רפואית לפרוטומיה

רשלנות באבחון או טיפול במחלה אוטואימונית

רשלנות רפואית בטחורים ובפיסורה