רשלנות רפואית ברפואת ילדים

רפואת ילדים

רפואת הילדים עוסקת ברפואת ילדים החל מגיל ינקותם ועד להגיעם לבגרות. מעצם העובדה כי רפואת הילדים עוסקת בהתפתחותם של ילדים בלבד, קיימים מטבע הדברים היבטים שונים רבים מהטיפול ומהאבחנה ברפואת הבוגרים.

מעבר להבדלים הפיזיים הבאים לידי ביטוי בשוני בגודל גופו של המטופל, ישנו הבדל בריאותי עמוק בכל שלבי ההתפתחות של תינוקות וילדים. למעשה השלבים הקריטיים בחייהם של הילדים ובסכנות העלולות להתפתח בשלבים חשובים אלו.

אחריותו ותפקידו של רופא הילדים

על רופא הילדים להיות בקיא במכלול התחומים הרפואיים וההתפתחויות הרפואיות בתחומי התפתחות הילד לשם אבחון ומניעה מוקדמת של בעיות העלולות להתרחש בתקופה קריטית זו.

לא אחת, מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין גילוי מאוחר של מומים מולדים בהליך ניתוחי. כך נוצרים מצבים בהם תינוקות מאובחנים כבעלי מומים מיוחדים שטופלו בשלב מאוחר, עקב אי אבחון או אבחון מאוחר של רופא הילדים.

על רופא הילדים היה לתת את דעתו לנתונים או לתלונות שהובאו בפניו ולא להתעלם מהם. מצב זה מהווה מחדל רפואי אשר גרם לקרות הנזק או החמרתו.

רשלנות רפואית באבחון וטיפול אצל רופאי ילדים

אבחון בשלבים המוקדמים של חיי הילד הינה קריטית וחמורה יותר מכל שלב אחר של הליך אבחוני. עובדה זו נובעת מכיוון שהילדות נחשבת מבחינה מדעית לתקופה בה נעשית הגדילה המואצת ביותר של איברי הגוף.

רופאי הילדים מקבלים במהלך הכשרתם כלים לזיהוי ואבחנה של גדילה והתפתחות תקינה יחד עם כלים לזיהוי סימנים של תחלואה או קשיים בהתפתחות של הילד.

יתרה מכך, על רופא הילדים מוטלת חובה גדולה יותר של אבחון והכרה של המטופל על פני מומחים אחרים. בשונה מרופא מומחה אשר אינו מכיר באופן אישי את המטופל ונפגש עימו רק לצורך ההליך הקונקרטי, במקרה של רופא ילדים, הרופא עצמו מכיר אישית את המטופל ונפגש עימו לכל אורך התפתחותו. כך למעשה במקרה זה נדרשת ממנו חובה ואחריות גדולה יותר מתוקף היכרות ארוכת טווח זו.

עילות לתביעת רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית רבות באות כיום לידי ביטוי במחדלים הרפואיים הנפוצים הבאים:

א. אבחונים מאוחרים של מומים או תלונות. במקרה של דיאגנוזה שגויה של מצב רפואי כלשהוא של הילד, הדבר עלול להסב בהמשך להתעלמות והחמרה של נזקים נוירולוגים והתפתחותיים בלתי הפיכים.

ב. במקרים רבים, רופא הילדים אינו לוקח בחשבון את מכלול הפרמטרים השונים הדרושים לשם ההערכה הרפואית. על הרופא המטפל לערוך אנמנזה מפורטת הכוללת שורה ארוכה של תתי פרמטרים שדרכם ניתן לקבל דיאגנוזה ברורה של מצב הילד. התעלמות מנתונים או הכרעה רפואית שאינה מבוססת על מכלול הנסיבות והרקע הרפואי, לא רק שהיא מהווה אבחנה שגויה, אלא אף יכולה לסכן את הילד במקרים רבים.

כך למשל יש לבדוק בכל הליך רפואי האם קיימות רגישויות שונות של הילדים לתרופות או להזרקות של חומרים מסוימים. במקרים רבים יש לערוך התאמות או שינויי מינון בעקבות כך, ואי ביצוע נהלים אלו, אינם עולים בקנה אחד עם הפרקטיקה הרפואית המצופה מרופא הילדים ויכולים לגרום לנזקים צמיתים בילד.

כיצד מגישים תביעת רשלנות רפואית נגד רופא ילדים?

כפי שראינו לעיל, תחום עולם הרשלנות הרפואית הינו מורכב ומסובך, ועל כן ראוי כי טיפול בהליכים מעין אלו יטופלו על ידי גורמים מקצועיים ומנוסים בתחום שנים רבות.

בכל מקרה בו לדעת המטופל התרחש מחדל רפואי כלפי הילד על ידי רופא הילדים, יש לבחון את מכלול הנסיבות בפני הגורם המקצועי. על פי ניסיונו ובקיאותו של המומחה, יהיה ניתן להמליץ על דרך התנהלות נכונה במערכה המשפטית.

כמו כן, על הגורם המקצועי ליצור קשר במידת הצורך עם גורמים רפואיים המומחים בתחום עולם רפואת הילדים. מומחים אלו יסייעו בשלב הערכת התיק והן בשלב חוות הדעת בהליך המשפטי. חוות הדעת יצטרכו להציג את קיומו של מחדל רשלני כלשהוא שבוצע על ידי רופא הילדים, וכן לענות על שאלת הקשר הסיבתי הדרוש בין המחדל הרפואי לנזקים שנגרמו לילד בעקבות כך.