אנדוקרדיטיס היא דלקת פנים הלב שמתרחשת בעיקר במסתמי הלב, בקוצב לב מלאכותי, במחיצה הפנימית שקיימת בין חדרי הלב או בחלל החדר ובקרום האנדוקארד. מדובר במחלה מסכנת חיים מאחר והמחלה יכולה להסתבך כאשר יש אי ספיקה של המסתם, בצקת בריאות, ירידת לחץ דם, אוטם שריר הלב בעקבות תסחיפים, שבץ מוחי וכולי.
גורמים לאנדוקדיטיס
הדלקת פורצת בעיקר כשיש מסתמים מלאכותיים, מום בלב, או מסתמים פגומים. הגורם לדלקת הם חיידקים שמגיעים בין היתר מחלל הפה או מאזורים אחרים בגוף, והם מחוללים זיהום, הורסים בהדרגה את מסתמי הלב שהופכים דלקתיים ומצולקים.
חיידקים מגיעים למסתמי הלב דרך זרם הדם. הדלקת יכולה להיווצר בגלל חיידקים מהפה (כמו סטרפטוקוק), שעוברים לדם. הדבר יכול לקרות בעיקר אחרי טיפולי שיניים כמו עקירות, או ניתוחים, או דלקת בחניכיים, או דרך הזרקת סמים, בדיקות דם, עירוי, וכולי.
יש מספר סוגי דלקות שהמבחין ביניהן הוא הגורם של המחלה:
- אנדוקריטיס שנגרמת בגלל מחלת לב שגרונית – קדחת השיגרון הפוגעת במפרקים ובלב.
- אנודקרדיטיס שנגרמת בגלל חיידקים או פטריות שמגיעים דרך הדם, דרכי נשימה וכולי.
- אנדוקריטיס בעקבות מחלה אוטואימונית כמו לופוס.
גורמי סיכון לאנדוקדיטיס
בין גורמי הסיכון למחלה: מסתמים שהושתלו או שאינם תקינים, קוצבי לב, מערכת חיסונית חלשה, מום מולד בלב, אשפוז ארוך, הזרקת סמים.
רשלנות באבחון של אנדוקדיטיס
רשלנות רפואית במחלת אנדוקרדיטיס מתרחשת כאשר הרופא המטפל אינו מתייחס לסימני המחלה ולתלונות החולה וכן לתופעות מסוימות, כאשר יש התעלמות מסימני המחלה, איחור באבחון, התייחסות מוטעית לסימנים קליניים, או השהייה של הטיפול.
מדובר בסימנים כמו חום נמוך ממושך עד שבועיים, צמרמורות, אוושת לב, עייפות, הזעות בלילה, העדר תאבון, אנמיה, טחול מוגדל, דם בשתן, דימומים מתחת לציפורניים, דימומים תת עוריים בידיים או ברגליים, וכולי.
סימנים נוספים כמו נודלים (בליטות קטנות ורגישות בכריות האצבעות בידיים וברגליים), דימום ברשתית העין או בלחמית בעין, שבץ ורשרוש בלב, ראויים להתייחסות רצינית ביותר, והתעלמות מהם נחשבת לרשלנות באבחון.
כמו כן, אסור להתעלם מסימנים של השלב החד של המחלה כמו ארטיטיס בפרקים, פגיעה בלב בכל השכבות, ופגיעה מוחית. מדובר בשלב מתקדם של המחלה. בשלב האקוטי החולה סובל ממוקדים דלקתיים בלב, ובהמשך הדלקת הופכת לכרונית וגורמת לשינויים פיברוטיים במסתם והצטלקויות.
אבחון המחלה יהיה על ידי לקיחת תרביות דם באמצעות בדיקות דם לצורך זיהוי חיידקים, אקו לב כדי לבדוק את המסתמים דרך הוושט, וסימנים קליניים שונים. כאשר הרופא המטפל אינו עושה את הבדיקות הנדרשות לצורך האבחון ואינו נותן מספיק תשומת לב לסימנים הקליניים והמעבדתיים, או לחילופין מפענח באופן שגוי את בדיקות ההדמיה – מדובר ברשלנות.
בהעדר אבחון בזמן יכולים להיגרם זיהום, שבץ מוחי, דימום מוחי, אי ספיקת לב, ועד מות החולה.
רשלנות בטיפול באנדוקדיטיס
הטיפול הוא באנטיביוטיקה שעשויה להפחית את החיידקים בדם ואולי למנוע הגעתם למסתם. ברוב המקרים נדרש טיפול אנטיביוטי אינטנסיבי דרך הוריד לתקופה ארוכה, ואם יש פגיעה קשה במסתם, לא תמיד ניתן להימנע מניתוח להחלפתו.
אי מתן אנטיביוטיקה במועד, אי מתן אנטיביוטיקה משך הזמן הנדרש, שלא ניתן סוג האנטיביוטיקה המתאים לטיפול בדלקת – מדובר ברשלנות. כמו כן, אם ההרדמה והניתוח אינם מבוצעים בקפדנות ובמיומנות, ונגרמים לחולה סיבוכים ומצבו מחמיר עקב כך, מדובר ברשלנות בטיפול.
רשלנות במעקב אחר המטופל
יש חולים שיש להם מסתם מושתל או שסבלו בעבר מהמחלה, או שהם סובלים ממום / פגם מולד בלב, והם נמצאים עקב כך בסיכון יתר. במקרים כאילו על הרופא המטפל לשקול מתן טיפול מניעתי לפני פרוצדורה רפואית כירורגית כמו טיפול שיניים כירורגי, שעלול לגרום לזיהום בדם ולפרוץ המחלה.
כמו כן, חייב להיות מעקב רפואי צמוד באמצעות בדיקות דם, והדמיה של מסתמי הלב, לחולים הללו שמצויים בסיכון יתר. אי מתן טיפול מונע לחולה בסיכון, והעדר מעקב רפואי צמוד מהווים רשלנות במעקב.
