רשלנות רפואית במחלת לימפומה

לימפומה (בעברית נקראת המחלה סרטן קשרי הלימפה) היא מחלה סרטנית שבאה לידי ביטוי בגידולים סרטניים של מערכת הלימפה בכללותה או בקשרי הלימפה בלבד. סך הכול ישנם חמישה סוגים מרכזיים של לימפומה שנבדלים זה מזה בהתאם לסוגי התאים המעורבים במחלה. כך למשל ישנה לימפומה של תאי T, לימפומה של לימפוציט B ועוד.

באופן גס נהוג לחלק את כל הסוגים של הלימפומה לשתי קבוצות עיקריות: לימפומה על שם הודג'קין שבה הגידול מתפתח בקשריות הלימה ולימפומה שאינה מסוג הודג'קין שיכולה להתפתח בכל אחד ואחד מהאזורים ומהחלקים של מערכת הלימפה.

התסמינים של מחלת הלימפומה כוללים עלייה של חום הגוף, הזעות לילה, אובדן משקל לא רצוני, נפיחות במפשעה, בבתי השחי או באזור הצוואר שעלולה להוביל לבעיות נשימה חמורות, עייפות חמורה, כאבי בטן, שיעול, אנמיה ועוד.

כיצד מאבחנים לימפומה?

על מנת שניתן יהיה להגיש לחולה בלימפומה את הטיפול המתאים לו ביותר, ישנו צורך לבצע לו בדיקות אבחון מקיפות שמטרתן ראשית לאבחן כי הוא אכן סובל מלימפומה, שנית לאבחן את הסוג הספציפי של הלימפומה ממנו הוא סובל ושלישית לקבוע את השלב שבו נמצאת המחלה. לצורך כך יש לבצע את הבדיקות הבאות:

• תשאול מקיף של המטופל או של הוריו במידה ומדובר על ילדים קטנים בנוגע לתסמינים של המחלה.
• בדיקת ביופסיה מהעור, מבלוטות לימפה או ממערכת העיכול בהתאם לחשד הראשוני שמתעורר בתחילת תהליך האבחון.
• בדיקות הדמיה שונות כמו למשל בדיקת רנטגן, MRI או CT שמטרתן לזהות פלישה של הגידול למערכות אחרות בגוף.
• בדיקות דם שונות.
• דגימת מח עצם מסייעת בקביעת הסוג המדויק של הלימפומה ברוב המקרים.

רשלנות רפואית באבחון לימפומה

בדומה למחלות אחרות במשפחת המחלות הסרטניות, גם לימפומה היא מחלה מתקדמת שללא טיפול עלולה להוביל למותו של החולה. לפיכך, ישנה חשיבות עליונה לאבחן את המחלה בשלב כמה שיותר מוקדם ובאופן המדויק ביותר. אבחון שגוי או לקוי ועיכוב של האבחנה הנכונה יכולים להיות הרי אסון עבור החולה. לרוע המזל, לא אחת בעקבות רשלנות רפואית באבחון לימפומה החולה יכול להגיע למצב שבו יינתן לו טיפול לא מתאים או שלא יינתן לו טיפול כלל.

בין היתר רשלנות רפואית באבחון לימפומה יכולה לבוא לידי ביטוי במצבים הבאים:

• הימנעות משליחת המטופל לבדיקות אבחון חרף התסמינים שהוא מציג.
• מתן פרשנות שגויה לממצאים שעולים מהבדיקות.
• התעלמות מהממצאים החשודים שעולים מבדיקות האבחון השונות.
• אבחון של מחלה אחרת או של סוג שונה של לימפומה בטעות.
• אבחון שגוי של שלב המחלה.

על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית בלימפומה יש להראות כי כל רופא סביר אחר יכול היה לאבחן את המחלה וכן יש להוכיח כי בעקבות האבחון השגוי או הלוקה בחסר, נגרם למטופל נזק.

רשלנות רפואית בטיפול בלימפומה

הטיפול בלימפומה משתנה בהתאם לסוג הלימפומה, בהתאם לגילו של המטופל ולמצב בריאותו הכללי, בהתאם לשלב שבו הייתה המחלה בזמן האבחון הראשוני ועוד.

בין יתר הטיפולים המשמשים לטיפול בלימפומה יש להזכיר הקרנות, ניתוחים להסרת הגידול, תרופות כימותרפיות, טיפולים ביולוגיים שונים ועוד. הטיפול בלימפומה צריך להתבצע תחת מעקב רפואי צמוד כיוון שמדובר בטיפול דינמי מאוד שעלול להיות ממושך.

לרוע המזל, בעקבות רשלנות רפואית עלול להינתן למטופל טיפול לא מתאים שיגרום לנזקים חמורים ואף למוות של המטופל. כך למשל במקרה של ג.ע מחצור הגלילית: כתוצאה מרשלנות רפואית נכרת רחמה של התובעת בעקבות לימפומה וזאת בזמן שניתן היה להסתפק בכריתה של הגידול בלבד. כתוצאה מכך לא יכלה להביא ילדים לעולם (אלא באמצעות אם פונדקאית).

בדומה לתביעות שמוגשות בגין רשלנות רפואית באבחון של לימפומה, גם במקרה של תביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית בטיפול בלימפומה יש להוכיח כי כל רופא סביר אחר היה מגיש טיפול שונה, כי למטופל נגרם נזק בשיעור מסוים וכי במידה והרופא היה נוהג באופן שונה, הרי שהנזק שנגרם למטופל היה נמנע. על מנת להוכיח את כל הדברים הנ"ל יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית מרופא מומחה.