רשלנות רפואית בניתוחים

רשלנות רפואית בניתוחיםניתוח רפואי הוא המונח שמשמש לתיאור של פעולה רפואית פולשנית שבה נעשה חיתוך מכוון של רקמות חיות או איחוי של פצע (או חתך) המבוצעת על מנת להיטיב את מצבו הנפשי או הגופני של אדם.

לעתים הפעולה הניתוחית (הכירורגית) מבוצעת על מנת להיטיב את מצבו של האדם שבו מבוצע הניתוח, אך במקרים מסוימים הפעולה מבוצעת על מנת להיטיב את בריאותו של אדם אחר כמו במקרים בהם נלקח איבר מגופו של אדם מסוים על מנת להשתילו באדם אחר.

כיצד מסווגים ניתוחים?

ישנן שיטות רבות לסווג ניתוחים. שיטת סיווג אחת מתמקדת באתר שבו בוצע הניתוח. לפי שיטה זו ניתן לסווג את הניתוחים באופן הבא למשל: ניתוחי בטן, ניתוחי גפיים, ניתוחי מפרקים שונים, ניתוחי מוח ועוד.

שיטה נוספת לסיווג ניתוחים מחלקת את סוגי הניתוחים השונים לפי ההיקף של הניתוח. כך למשל ניתן לסווג את הניתוחים לניתוחים קלים מאוד שכוללים הסרה של רקמת עור בלבד, ניתוחים מורכבים מאוד שכוללים ניתוחים להשתלת איברים ועוד.

טכניקות סיווג אחרות מסווגות את הניתוחים השונים לפי מידת הדחיפות של הניתוח (ניתוח אלקטיבי לעומת ניתוח דחוף), לפי מטרת הניתוח (ניתוח לשיפור איכות החיים מול ניתוח שמביא להחלמה מלאה ממחלה למשל), לפי משך הניתוח ועוד.

רשלנות רפואית בניתוחים בשל אי הסכמה מדעת

במקרים מסוימים בהם יש לבצע ניתוח חירום שמיועד להצלת חיי המטופל, ניתן לבצע את הניתוח גם מבלי לקבל את הסכמתו של המנותח או של בני משפחתו (זאת לפי חוק זכויות החולה).

עם זאת, ברוב המוחלט של המקרים, ניתוח (בדומה לכל פעילות רפואית אחרת) מצריך את הסכמתו של המנותח או של האפוטרופוס שלו. ההסכמה של המנותח צריכה להינתן רק לאחר שהרופא המנתח הסביר למנותח על המצב הרפואי שלו, על הצורך הקיים בניתוח, על הסיכונים השונים שכרוכים בניתוח, על הסיכויים של ההליך הכירורגי להשיג את התוצאות המצופות ועל האלטרנטיבות הקיימות.

בכל מקרה שבו בוצע ניתוח באדם ללא קבלת ההסכמה שלו לביצוע הניתוח או בכל מקרה שבו התקבלה הסכמה לאחר שלא הועבר למטופל כל המידע החיוני, ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. הדבר נכון במיוחד במקרים בהם מדובר על ניתוח ניסיוני אך נכון עבור כל ניתוח באשר הוא.

רשלנות רפואית בביצוע הניתוח

כל ניתוח כרוך בסיכונים מסוימים. למעשה אפילו חומרי ההרדמה שמוזרקים למנותח לפני הניתוח עלולים לגרום לתופעות לוואי שליליות שונות.

עם זאת, לא כל מקרה שבו נגרם נזק בעקבות הניתוח או החמרה במצב הרפואי של המטופל, יכול להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שישנם מצבים שפשוט לא ניתן היה למנוע. מסיבה זו ישנה חשיבות עליונה להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום של תביעות בגין רשלנות רפואית בניתוחים ולבחון כל מקרה לגופו.

באופן כללי כשבאים להוכיח כי אכן נגרמה עבירת רשלנות, צריך להצביע על ליקוי מסוים או על כשל ספציפי ולהוכיח שהרופא המנתח או הרופא המרדים לצורך העניין לא העניק טיפול סביר למנותח. המשמעות היא שיש להוכיח כי בעקבות כך שהרופא סטה מהפרוטוקול הרפואי או שלא ביצע פעולה שכל רופא סביר אחר היה מבצע, נגרם למטופל נזק.

כדי להוכיח כי אכן ישנו קשר סיבתי בין ההתרשלות של הרופא לבין הנזק שנגרם וכדי לקבוע את מידת הנזק לרוב נעזרים בחוות דעת של רופא מומחה.

דוגמא לרשלנות רפואית בניתוח

מקרים רבים של רשלנות רפואית מתרחשים בעקבות ניתוחים לפרוסקופיים שמבוצעים בחלל הבטן. הניתוחים הלפרוסקופיים הם ניתוחים מודרניים שמבוצעים מבלי לבצע חתכים משמעותיים בגופם של המנותחים.

תחת זאת הם מבוצעים על ידי החדרה של כלי הניתוח דרך חורים זעירים אליהם מכניסים גם מצלמה שמאפשרת למנתחים לראות את המתרחש באזור הניתוח. מאחר ומדובר על טכניקה שרופאים רבים עדיין לא מיומנים בה, הרי שלא אחת קורה שמתרחשות טעויות.

כך למשל במקרה של ע.י מאשדוד שהגיע לבית החולים עם תלונות על כאבי בטן חריפים. הרופא בחדר המיון קבע כי ע.י סובל מדלקת חריפה מאוד בתוספתן והוחלט לבצע בו ניתוח לכריתת התוספתן.

הרופא המנתח החליט לבצע את הניתוח כמקובל בשיטה הלפרוסקופית אך מאחר ולא היה מיומן דיו בביצוע הניתוח, פצע את המעי הדק של החולה וגרם לו לזיהום חריף בחלל הבטן שכמעט והביא למותו.

מקרים כאלו מתרחשים לא אחת בבתי החולים למרות שהצוותים הרפואיים עושים כל שביכולתם כדי למנוע אותם. עם זאת, במידה ואכן התרחש מקרה כזה של רשלנות רפואית, חשוב מאוד לברר לעומק את פרטי המקרה ובמידת הצורך לעמוד על הזכויות המשפטיות של המנותח ולהגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח.

ראו גם:

רשלנות רפואית בניתוח שרוול

דילוג לתוכן