קטרקט היא מחלת עיניים שבאה לידי ביטוי בעכירות שמופיעה על פני העדשה. מדובר על המחלה המובילה למספר המקרים הרב ביותר של ירידה ביכולת הראייה בעולם המערבי וכן לגורם העיקרי לעיוורון במדינות מתפתחות.
קטרקט עלולה לגרום לראייה מטושטשת, לכתמי צבע בשדה הראייה, לסנוור, לכפל ראייה ועוד. חולים רבים מרגישים כאילו הם רואים את העולם דרך זכוכית עכורה.
קטרקט יכולה להתפתח בקרב החולים בעקבות גיל מתקדם (מצב זה נחשב למצב טבעי כיוון שככל שהאדם מזדקן, כך העדשה שלו הולכת ונהיית עכורה יותר), כתוצאה מחשיפה למזהמים במהלך החיים העובריים (ישנם תינוקות שיוצאים לאוויר העולם כשהם סובלים מקטרקט), כתוצאה מנדידה של תאים למעטפת האחורית בעין ועוד.
גורמי הסיכון לקטרקט כוללים גיל מבוגר, חשיפה לרעלים, עישון, טראומה לעין, השמנת יתר, מחלות שונות כמו למשל אי ספיקת כליות כרונית, סוכרת, דרמטיטיס ועוד, תורשה, חשיפה לקרינה ועוד.
כיצד מאבחנים קטרקט?
על מנת שניתן יהיה להגיש טיפול לחולים ועל מנת שניתן יהיה לקבוע מה היא מידת הדחיפות של הגשת הטיפול ישנו צורך לבצע למטופל בדיקות שונות שמטרתן לאבחן את מידת החומרה של הקטרקט.
הבדיקות כוללות בדיקות סובייקטיביות ובדיקות אובייקטיביות. כך למשל יש לתשאל את המטופל לגבי התסמינים מהם הוא סובל ולהעריך את גורמי הסיכון שלו לסבול מקטרקט וכן יש לבצע לו בדיקות שונות כמו למשל בדיקת טונומטריה, בדיקת חדות חושים ויזואלית ועוד.
אבחון של קטרקט מתבצע על ידי רופא עיניים וכאשר מדובר על קטרקט שפוגעת בתינוקות, רופא העיניים צריך להיות מומחה ברפואת ילדים. ללא ביצוע של תהליך אבחון מקיף ויסודי, לא ניתן להמשיך הלאה לשלב הטיפול.
רשלנות רפואית באבחון קטרקט
כפי שציינו, על מנת לבחור בטיפול המתאים ישנו צורך לבצע למטופל בדיקות אבחון מקיפות. במקרים מסוימים, הבדיקות בוצעו ברשלנות וכתוצאה מכך למטופל לא הוגש הטיפול המתאים. במקרים מסוימים יש לציין כי המטופל לא זוכה לקבל טיפול כלל בשל האבחון השגוי.
מה שחשוב מאוד להבין בכל הקשור לקטרקט הוא שמדובר על מצב מתקדם שעלול להוביל ללא טיפול לאובדן הראייה ולכן כל השתהות במתן הטיפול עלולה לגרום לנזק לראייה שבמקרים מסוימים יכול להיות אף בלתי הפיך. כמו כן, יש לציין כי הגשה של טיפול לא מתאים עלולה לגרום לנזק לראייה.
על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון קטרקט יש להראות כי כל רופא סביר אחר יכול היה לאבחן את הקטרקט, לאחר מכן יש להראות כי המטופל סובל מנזק בראייה ולבסוף יש לקשור את האבחון השגוי ואת הנזק שנגרם בקשר סיבתי, כלומר להוכיח כי במידה והאבחון היה מתבצע באופן מקצועי יותר, הנזק היה נמנע.
רשלנות רפואית בטיפול בקטרקט
ישנן מספר טכניקות שבהן ניתן לטפל בחולים הסובלים מקטרקט, אך העיקרון העומד מאחורי כל הטכניקות באשר הן זהה: החלפה של העדשה העכורה בעדשה מלאכותית תותבת. הניתוחים השונים נבדלים זה מזה בסוגי הציוד שבהם עושים שימוש בניתוח, במיקום של החתך בעין, בסוג העדשות המושתלות בעין של המנותח ועוד.
ההחלטה על סוג הטיפול המתאים ביותר מבוצעת בהתאם לגילו של המטופל, בהתאם למצב בריאותו הכללי, בהתאם למיומנות של המנתח בביצוע הניתוחים השונים ועוד.
ניתוח להסרת קטרקט נחשב כיום לטיפול שכיח שלא טומן בחובו סיכונים רבים. עם זאת, מדובר על ניתוח שבדומה לכל ניתוח אחר עלול להוביל לתופעות לוואי שליליות ואף להסתבך במקרים מסוימים. חלק מהסיבוכים נחשבים לבלתי נמנעים, אך לא אחת המקור לסיבוכים הוא ברשלנות רפואית. במקרים האלו ייתכן כי ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
כך למשל ניתוח רשלני יכול להוביל להיפרדות של הרשתית, במקרים מסוימים מושתלת בעינו של המנותח עדשה שאינה מתאימה למבנה העין שלו, ישנם מנותחים שסבלו מזיהום בעין או מדימום מסיבי בעקבות הניתוח ועוד.
בדומה לתביעות שמוגשות בגין רשלנות רפואית באבחון קטרקט, גם כאן ישנו צורך להראות כי המנתח חרג מהפרוטוקולים המקובלים וכי בעקבות ההתנהלות שלו במהלך הניתוח, נגרם למטופל נזק בשיעור מסוים.
על מנת להוכיח את הדברים יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית שאותה צריך לכתוב רופא עיניים מומחה.
