במהלך העשור האחרון חלה עלייה דרמטית בשיעור התביעות שמוגשות לבתי המשפט בגין מקרים של רשלנות רפואית. במאמר זה נרחיב ונפרט אודות המושג ונביא מספר דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית.
באופן עקרוני רשלנות רפואית היא מצב שבו ניתנו שירותים רפואיים למטופל תוך סטייה מסוימת מהנורמה המקובלת שהובילו בעקבות הסטייה הרלוונטית לנזק. עם זאת, ישנם מצבים שבהם לא מדובר על נזק פיזי בהכרח וישנם אף מצבים שבהם ניתן בהחלט להגיש תביעה בגין מקרה של רשלנות רפואית ואפילו לנצח בתיק מבלי שישנו צורך להוכיח כי התקיים נזק כלל.
רשלנות רפואית בשל טעות באבחון
תביעות רבות בגין רשלנות רפואית מוגשות מדי שנה לאחר מקרים שבהם אדם הגיע לרופא, נשלח לבצע בדיקות ולאחר שחזר עם ממצאי הבדיקות, מחלתו לא אובחנה. גם מקרים של ביקורי בית, בהם רופא מגיע לאבחן מצב רפואי מסוים בביתו של המטופל, חושף את הרופאים לתביעת רשלנות רפואית, כאשר מדובר באבחון לקוי של הרופא.
כך למשל קורה לא אחת בקרב חולים שסובלים מסוגים שונים של מחלת הסרטן. כיום ידוע שבמקרה של גידול ממאיר, כל יום של איחור במועד הגשת הטיפול יכול להיות קריטי כיוון שמדובר במחלה מתקדמת. אי לכך, במקרים בהם המחלה לא מאובחנת בעקבות רשלנות רפואית, הרי שמדובר על מצב מסכן חיים.
גלית (שם בדוי) למשל סבלה מגידול בשקד והרופא המטפל שלה טען בתוקף כי מדובר על מקרה של דלקת ולכן לא זכתה לקבל את הטיפול לו הייתה זקוקה בשלב מוקדם. רק שמונה חודשים לאחר שהרגישה כי משהו אינו כשורה ורק לאחר שפנתה לרופא מומחה, אובחנה כסובלת מסרטן אך בשלב זה הסרטן כבר שלח גרורות לאיברים אחרים בגופה וכתוצאה מכך הלכה לעולמה.
רשלנות רפואית בביצוע בדיקות רפואיות
המטרה של הבדיקות הרפואיות היא לאבחן מחלות מסוימות או לשלול מצבים רפואיים מסוימים. עם זאת, כמו כל הליך רפואי באשר הוא, גם בדיקה רפואית עלולה להוביל לסיבוכים מסוימים.
כך למשל בדיקת קולונוסקופיה עלולה להוביל לקרע במעי ובדיקת אנדוסקופיה עלולה לגרום לקרע של הוושט. ישנה חשיבות עליונה להקפיד לבצע את הבדיקות בהתאם לפרוטוקול הרפואי וכל חריגה מהפרוטוקול עלולה להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בשל אי מתן הסכמה מדעת
לפני כל ביצוע של הליך רפואי לא כל שכן לפני ביצוע ניתוח, חלה על הרופא המטפל החובה ליידע את המטופל בנוגע למצבו הרפואי ובנוגע לטיפול שהוא עתיד להעניק לו או לבדיקה שהוא מתכוון לבצע בו.
בהסבר הרופא צריך ליידע את המטופל בנוגע לסכנות האפשריות ולסיבוכים הפוטנציאליים, בנוגע לאלטרנטיבות שעומדות בפניו, לתועלת הצפויה מההליך הרפואי ועוד. ללא מתן הסבר מפורט ככל האפשר וללא אישור כי המטופל הבין את הנאמר לו, לא ניתן להתחיל לבצע את הטיפול וגם כאן – כל חריגה מהפרוטוקול המקובל עלולה להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
כך למשל דורון (שם בדוי) הגיש לפני כשנה וחצי תביעה נגד הרופא שלו שניתח אותו כדי לחלץ אבן מדרכי השתן שלו ובסופו של דבר הניתוח הסתבך והוביל לכך שהמנתח נאלץ לכרות את הכליה השמאלית של דורון. בכתב התביעה טען דורון כי לו היה מודע לעובדה כי זהו אחד מהסיבוכים הפוטנציאליים של ההליך, לא היה מסכים לעבור אותו.
רשלנות רפואית בשל חוסר בירור מקיף
כיום ידוע כי ישנן תרופות מסוימות שלא מתאימות עבור אנשים מסוימים. כך למשל ידוע כי גלולות למניעת היריון מגדילות את הסיכון לקרישיות יתר שנחשבת למצב מאוד מסוכן.
רוב הנשים יכולות ליטול גלולות ללא חשש, אך נשים שסובלות מנטייה מולדת לפתח קרישיות יתר עלולות להיות בסיכון כפול לקרישיות יתר לו ייטלו גלולות מסוגים מסוימים. אי לכך, לפני שהרופא רושם למטופלת שלו גלולות, עליו לוודא כי היא לא סובלת מנטייה זו.
כל עוד לא ערך הרופא בירור מקיף למטופלת שלו ולא שאל אותה בנוגע להיסטוריה המשפחתית שלה בהקשר הזה ולא שלח אותה לבצע בדיקת קרישיות יתר בדם במקרה הצורך, הרי שמדובר על רשלנות רפואית שיכולה להיות הרת אסון.
רשלנות רפואית בהיריון
במהלך ההיריון יכולות להתרחש סיטואציות רבות שיכולות להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. בין היתר מדובר על ביצוע של בדיקות שלא לצורך, על ביצוע בדיקות כמו בדיקת מי שפיר למשל שהובילו להפלה לא רצויה, על אי אבחון של מחלה גנטית או מום מולד בעובר ועוד.
מקרה מעניין בהקשר הזה אירע לדלית (שם בדוי). דלית גילתה שהיא בהיריון במהלך בדיקה שגרתית אצל רופא הנשים שלה. מאוחר יותר באותו היום רופא הנשים של דלית נפגש באקראי עם אמה ומאחר והכיר אותה הכרות מוקדמת, אורו פניו והוא בישר לה כי היא הולכת להיות סבתא.
לרוע המזל דלית לא הייתה מעוניינת לספר לאיש על דבר ההיריון ולמעשה תכננה בליבה להפסיק את ההיריון כיוון שהיא החליטה להיפרד מבעלה. קצרה היריעה מלספר את כל השתלשלות העניינים אך בסופו של דבר המשפחה נקרעה לשניים.
חרף רצונה של דלית התינוק בא לעולם אך הרופא נאלץ לשלם לדלית מאה וחמישים אלף ₪ בגין הפרת סודיות רפואית שמהווה אף היא סוג של רשלנות רפואית.
