תסחיף ריאתי מוגדר כחסימת עורק ראשי או כלי דם מרכזי אחר שמוביל את הדם לריאה לצורך חילופי הגזים (אספקת חמצן וסילוק פחמן דו חמצני). החסימה נגרמת מקריש דם ש"מגיע" בדרך כלל מורידי הרגליים, חוסם את מעבר הדם לריאות – ומונע את העברת החמצן לאברי הגוף. מצב זה מכונה פקקת ורידים והוא מסכן חיים ויכול לגרום למוות אם לא מטפלים בחולה במועד. גם תסחיף מי שפיר עלול לגרום לתסחיף ריאתי.
תסחיף יכול בין היתר לגרום גם למוות של חלק מרקמת הריאה, לדלקת בקרום הריאה, לשיעול דמי ויתר לחץ דם ריאתי, אי ספיקת לב, ובמקרים קיצוניים גם לאבדן חיים.
רשלנות באבחון של תסחיף ריאתי
רשלנות באבחון התופעה מתרחשת כאשר לא מבוצע בירור ראוי של הסיכונים להתפתחות תסחיף :
- הרופא המטפל לא מתייחס כראוי, או למצער מתעלם מסימנים שמאפיינים מצב של תסחיף ריאתי כמו: קוצר נשימה קשה וכאבים בבית חזה בעיקר בשאיפה או בשיעול; נשימה מהירה, סחרחורת, הזעה, עילפון, חרדות,כיח בשיעול, ירידה בלחץ דם, הלם, חרדה, דופק מהיר, וכולי;
- כאשר הרופא המטפל לא בוחן גנטיקה משפחתית, לא מתשאל על טיסות ארוכות לאחרונה, לא מבצע בדיקות צילומי חזה והדמיה, ובדיקות דם;
- כאשר מתרחשת טעות בפענוח הבדיקות;
- כאשר הרופא אינו נותן דעתו לסימנים חשודים ברגליים כמו, רגישות וכאבים, נפיחות, אדמומיות, טמפרטורת העור;
- כאשר לא נותנים תשומת לב מספקת לכך שהחולה מפתח יתר לחץ בכלי דם בצוואר, דופק לב מואץ, בצקת;
- כאשר לא שולחים את החולה לבדיקות ובין היתר: בדיקות דם לגילוי מדדים ליכולת פירוק קריש דם, בדיקת ספירת דם ושקיעת דם, תפקודי קרישה, בדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד לצורך שלילת פקקת ורידים, אקו לב, אק"ג, דופלר עורקי צוואר, וכולי.
- כאשר יש ליקויים בתרשומת רפואית בתיעוד מצב החולה;
רשלנות בטיפול בתסחיף ריאתי
כתוצאה מאי מתן טיפול מיידי ומתאים לחולה בתסחיף ריאתי, יכולים להיגרם גם נזקים בלתי הפיכים.
הטיפול לתסחיף ריאתי מתמקד בעיקר סביב מניעת התסחיף באמצעות תרופות שנוגדות קרישה (למשל קומדין) והמסת קרישי דם אחרי שהתגלתה פקקת ורידים בבדיקות הדמיה. הטיפול במצבי חירום הוא גם ניתוח להוצאת הקריש.
כאשר מתגלים תסמינים קליניים שמראים על תסחיף ריאה חשוב להעביר את החולה מיד לבית החולים. ברור שכל עיכוב או שיהוי שלא לצורך יכול להיות בגדר רשלנות.
כאשר ניתן לחולה טיפול רשלני או טיפול שלמצער מחמיר את מצבו, כמו למשל תרופות מדללות דם ותרופות להמסת קרישי דם באופן בלתי מבוקר, היכול להחמיר את מצב החולה. או לחילופין, גלולות למניעת הריון למטרה מסוימת כאשר החולה נמצאת בקבוצת סיכון לפתח תסחיף ריאתי.
באחד המקרים נקבע שצוות רפואי התרשל בטיפול באישה שהייתה במשקל גבוה, וסבלה מפגם של קרישי דם מאז לידתה, זאת לאחר שקיבלה גלולות למניעת הריון בלי שבוצעו לה בדיקות התאמה למצבה. כאשר התגלה אצלה תסחיף ריאתי הצוות הרפואי נהג ברשלנות, כי לא אבחן את התסחיף במועד.
רשלנות במעקב
רשלנות במעקב עלולה להיות כאשר הרופא המטפל לא עוקב אחרי חולה שנמצא בקבוצת סיכון ועלול לפתח תסחיף ריאתי בגלל קרישי דם.
קבוצת הסיכון לפתח תסחיף ריאתי הינה מי שנמצא במצב גנטי שמעלה את הסיכון לקרישיות יתר או חולה במחלה גנטית שקשורה להפרעות קרישה, ובנוסף בין היתר : מי שטס לאחרונה טיסה ארוכה, סבל משבר או עבר ניתוח, היה בהעדר תנועתיות בגלל מחלה ארוכה או אשפוז, עבר אירועים של תסחיפים קודמים,עבר אירועי לב, נמצא במשקל עודף, מעשן, הריון, נטילת גלולות למניעת הריון, אירועי לב וכולי.
כדי להימנע מרשלנות במעקב, על הרופא המטפל לדאוג להפחית את הסיכונים לפקקת ורידים ועקב כך לתסחיף ריאתי אצל מי שהוא בעל גורם סיכון. בין היתר עליו לתת בעת הצורך תרופות נוגדי קרישה תוך מעקב ובקרה בבדיקות דם, להמליץ על גרביים אלסטיות, להמליץ להקפיד על הליכות, תרגילי רגליים בעיקר אחרי שכיבה ממושכת, להדריך בכל הנוגע להתנהלות בטיסות, להמליץ על פעילות גופנית סדירה ועל תזונה מתאימה.
