מן הפסיקה: רשלנות רפואית בטיפול ובמעקב אחר החולה שהובילו אותו לסבול מנכות

מן הפסיקה: רשלנות רפואית בטיפול ובמעקב אחר החולה שהובילו אותו לסבול מנכותרשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל סוג של הליך רפואי, מבדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה ועד לביצוע ניתוח ליקוי. האחריות של הרופא כלפי מטופליו אינה נגמרת לאחר סיום ההליך הרפואי, אלא היא נמשכת גם במהלך הטיפול או תקופת ההחלמה ועל הרופא לבצע מעקב ראוי אחר המטופל.

פסק דין בע"א 58/82 ק. נ' מוסייב דן ברשלנות רפואית במתן טיפול לקוי וכן במעקב לקוי בעקבות תלונות לגבי כאבים ברגליים שהובילו לנכות.

עובדות המקרה

המערער, המטופל, קיבל טיפולים רפואיים מהמשיב, הרופא, באחת מקופת החולים. המטופל הרגיש איבוד תחושה ברגליו ומיהר להגיע לקופת החולים, כאשר הוא הגיע לקופת החולים הוא כבר לא היה מסוגל להזיז את רגליו כלל והיה צורך להכניסו לבדיקה הרפואית על כיסא גלגלים.

המטופל טען שהרופא כלל לא בדק אותו, אלא מיד הורה להתקין גבס על רגליו. במשך מספר ימים טלפן המטופל לרופא והתלונן על כאבים עזים ברגליו ולאחר שבוע מיום התקנת הגבס הוא שב למרפאה במצב קשה ואז עבר ניתוח דחוף בעמוד השדרה. הניתוח התבצע מאוחר מידי ולא עזר למטופל שנשאר משותק חלקית בפלג גופו התחתון.

יש לציין, שהרופא לא ביצע רישום מסודר של השתלשלות האירועים, קרי, של ביקוריו של המטופל במרפאה, שיחות הטלפון שניהל עם הרופא ושל ממצאיו.

התביעה המשפטית – ערכאה ראשונה

המטופל הגיש תביעה נזיקית בגין נזק שנגרם לו, אולם בערכאה הראשונה תביעתו נדחתה ונקבע כי הרופא לא התרשל לכל אורך הטיפול. בית המשפט קבע שלא היה ניתן לצפות את הנזק שנגרם למטופל ושהרופא לא היה יכול לצפות את ההחמרה, התפרצות פתאומית של הדיסק עד כדי חיתוך העצב, ההתפרצות הפתאומית הזו היא אשר גרמה לנזק ממנו סובל המטופל. כמו כן, קבע בית המשפט שהרופא נהג כשורה ולפי המדיניות הרפואית הנוהגת.

לאחר קבלת פסק הדין הגיש המטופל ערעור לבית המשפט העליון אשר הפך את החלטת בית המשפט בערכאה הראשונה וקבע שאכן התרחשה רשלנות רפואית במקרה דנן.

התביעה המשפטית – ערכאה שנייה

בית המשפט העליון התייחס בחומרה רבה לכך שהרופא לא ביצע תיעוד מסודר של ביקוריו ושיחות הטלפון שלו עם המטופל. בית המשפט הוסיף ואמר שישנה חשיבות רבה לרישומים רפואיים, מדובר בחלק משגרת עבודתו של הרופא, ולהם חשיבות רבה משום שעל פיהם ניתן לערוך מעקב ראוי, אחראי ושוטף אחר התפתחות מצב המטופל ובהתאם לכך לקבל החלטות נאותות.

בנוסף לכך, התיעוד הרפואי מהווה ראיה בעלת משקל רב, וכאשר התיעוד לא נעשה ואין לכך סיבה מוצדקת נטל הוכחה, לגבי עובדות המקרה אשר אינן מוסכמות על ידי הצדדים, יעבור לידי הגורם הרפואי.

פסק הדין – בית המשפט העליון

בית המשפט העליון פסק שאין מחלוקת שהכאבים שחש המטופל התגברו עם כל יום שעבר, עד שזה לא יכול לשאת בהם עוד. למשיב, הרופא, היו סימנים ברורים להתדרדרות מצבו הרפואי של המערער, המטופל: כאשר המטופל היה מרותק למיטתו, ובזמן שהיה בקשר טלפוני עם הרופא, סוגריו נפגעו ולא היו לו יציאות מפי הטבעת וכאשר ביקר במרפאה הוא לא היה יכול ללכת בכוחות עצמו והיה עליו להשתמש בכיסא גלגלים כדי לעבור ממקום למקום.

סימני אזהרה אלה חייבו את הרופא לנקוט בטיפול דחוף אחר שאינו שמרני, קרי ניתוח מסוכן, הרופא אכן נקט בטיפול זה בסופו של דבר אולם בשלב זה מצבו של המטופל היה בלתי הפיך.

עקב כל הממצאים האלו, קבע בית המשפט שהתרחשה רשלנות רפואית והחזיר את הדיון לערכאה הראשונה כדי לבחון את שיעור הנזק ולקבוע פיצוי בגין הרשלנות.

דילוג לתוכן