לידה מכשירנית היא לידה שבמהלכה נעשה שימוש בציוד עזר רפואי על מנת לחלץ את היילוד. ציוד העזר יכול להיות מלקחיים או מכשיר ואקום. באופן עקרוני קיימת שאיפה להימנע מביצוע של לידה מכשירנית וזאת כיוון שביצוע של לידה בדרך זו כרוכה בעלייה בסיכוי לסיבוכי לידה, כשלמעשה לידה מכשירנית מקושרת עם הגדלת הסיכון לנזקים הן לעובר והן ליולדת.
עם זאת, ישנן אינדיקציות ברורות לביצוע של לידת מלקחיים או לידת ואקום, כשבין היתר מדובר על היפרדות השלייה, הארכה של השלב השני של הלידה כתוצאה מגורמים שונים, מצוקה עוברית, זיהום של שק השפיר ועוד.
מה הן הסכנות הכרוכות בלידה מכשירנית?
ראשית, חשוב להבין כי לא בכל לידה מכשירנית מתרחשים סיבוכים. עם זאת, שכיחות הסיבוכים בלידה מכשירנית גבוהה יותר בהשוואה לשכיחות הסיבוכים בלידה רגילה. בין היתר לידה מכשירנית כרוכה בשיעור גבוה יותר של קרעים בנרתיק, הצורך בעירוי דם גבוה יותר הן בלידת מלקחיים והן בלידת ואקום אפילו בהשוואה ללידה בניתוח קיסרי, לידת מלקחיים מקושרת עם חיתוכי חיץ גדולים המובילים לאי נקיטת צואה ואי נקיטת שתן ועוד.
הסכנות שמהוות את מנת חלקו של היילוד הן למשל דימום תוך גולגולתי, השכיח יותר בלידות מלקחיים, פגיעה בעצב הפנים שבדרך כלל חולפת גם ללא טיפול, דימומים ברשתית, פגיעה במקלעת הברכיאלית, עלייה של הבילירובין, צרור דם בראש ועוד.
רשלנות רפואית בביצוע לידה מכשירנית
בדיוק כפי שישנן מספר התוויות ברורות לביצוע לידה מכשירנית, כך גם ישנן התוויות נגד לביצוע לידה מכשירנית. בין היתר ההתוויה הברורה ביותר שיש בה כדי למנוע ביצוע לידה מכשירנית היא חוסר ניסיון של הרופא המיילד. לידה מכשירנית מצריכה ידע מוקדם וניסיון מעשי בתחום וביצוע של לידה ללא הידע והניסיון הדרושים, עלול לגרום לסיבוכים חמורים.
מעבר לכך, במקרים מסוימים הלידה המכשירנית בוצעה מבלי שהתקיימו התנאים המתאימים המהווים התווייה ברורה לבצעה. במקרים רבים על הצוות הרפואי לקבל החלטה בנוגע לאופן שבו יש לחלץ את העובר. ברוב המקרים הנ"ל, מדובר על החלטה בין לידה מכשירנית לבין ניתוח קיסרי. במקרים רבים מאוד מתברר כי ההחלטה בנוגע לביצוע של לידה מכשירנית התקבלה באופן שגוי, בחיפזון או מבלי שנלקחו כל הנתונים הרלוונטיים בחשבון.
כיצד ניתן לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה מכשירנית?
על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית יש להוכיח כי התקיימו שלושה אלמנטים להלן:
- ראשית, יש להוכיח כי הצוות הרפואי חרג מהפרוטוקולים המקובלים בתחום. החריגה יכולה לבוא לידי ביטוי במקרים מסוימים בביצוע של לידה מכשירנית ללא הניסיון והידע הדרושים, באחרים ביצוע לידה מכשירנית שלא לצורך ועוד.
- לאחר מכן, יש להוכיח כי ליילוד ו/או לאם נגרם נזק בשיעור מסוים שיש להעריך. במקרים מסוימים הנזק קטן מאוד ולא נחשב כתוצאה של רשלנות. כך למשל במקרים מסוימים נוצר שטף דם בראשו של היילוד באזור שבו הונח מכשיר הוואקום. זהו לא סיבוך אלא תופעת לוואי שכיחה שחולפת תוך מספר ימים.
- לבסוף, יש לקשור את הנזק שנגרם עם מקרה הרשלנות. חשוב להבין כי במקרים מסוימים נגרם נזק שאינו תוצאה של מקרה הרשלנות, שכן לא תמיד ניתן היה למנוע את הנזק. כמו כן, לא תמיד מקרה הרשלנות שהתקיים הלכה למעשה, אכן גרם לנזקים כלשהם.
רשלנות רפואית באי מתן הסכמה מדעת לפני ביצוע לידה מכשירנית
מאחר ולידה מכשירנית כרוכה בסיבוכים מסוימים, הרי שלפני התחלת הפעולה יש ליידע את היולדת בנוגע לכל הסיבוכים הפוטנציאליים הכרוכים בלידה מסוג זה. בנוסף לכך, על הצוות הרפואי לפרט באוזניה בנוגע לאלטרנטיבות העומדות בפניה, לעדכן אותה בנוגע לתוצאות המצופות מאפשרות זו ולאחר מכן יש להחתים אותה על טופס הסכמה מדעת. בחתימתה היא למעשה מאשרת כי הבינה את כל מה שנאמר לה ושהיא מוכנה לעבור לידה מכשירנית.
במידה ולא יוסבר ליולדת על הסכנות האפשריות, על הסיבוכים הפוטנציאליים או על האלטרנטיבות העומדות בפניה ובמידה ולא תיתן את הסכמתה לעבור את התהליך, ייתכן מאוד כי תקום עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה מכשירנית. שימו לב – עצם אי קיום הפרוטוקול שתואר לעיל מהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, גם ללא הוכחת נזק.
אולי יעניין אותך גם:
תביעת רשלנות רפואית מאחר שהילד נולד עם אצבעות חסרות
